מבוא

עמוד:12

החברה להתיישבות היהודים בא ^ ישראל Jewish colonization Association ) להלן יק"א ) שמקום מושבה היה בפריז ואשר פעילותה בארץ ישראל החלה ב . 1896 הארגונים הפילנתרופיים היהודיים הצרפתיים היו הראשונים שהכניסו את הטכנולוגיה החקלאית האירופית לשימוש ביישוב בקנה מידה ניכר . שיטות צרפתיות ואלג'יריות לגידולי שדה וגידול גפנים יצרו רשת של מטעים יהודיים , שהיו מבוססים על יבולי שדה ויבולים יוקרתיים למכירה , חרף ההצלחות הטכניות , הגבילו הארגונים הפילנתרופיים במכוון את פעילותם בארץ ישראל ; הגבלה זו נבעה ממטרתם של הארגונים להביא להתחדשות אינדיבידואלית , לא לאומית . הארגונים הפילנתרופיים ראו בהתיישבות תהליך פדגוגי בעיקרו , שמטרתו הייתה שיפור הרמה המוסרית של אוכלוסייה נבחרת , שתקים יישובים לדוגמה כמופת ליהודים בכל רחבי הגולה . ואולם , עם ייסודה של ההסתדרות הציונית העולמית ב 1897 נולדה גישה חדשה , שראתה בחקלאים היהודים בסיס לכלכלה יהודית לאומית אוטונומית . קמה קבוצה של מומחים טכניים ופעילי התיישבות , שהיו בידם המיומנויות הטכניות והניהוליות שנדרשו להגשמת מטרה זו . היו אלה מעצבי ההתיישבות הראשונים שקמו לציונות . 1 קבוצת מעצבי ההתיישבות כללה שני גושים . הראשון היה זה של המרכז אירופים ודוברי הגרמנית ; בין אם השתייכו לאימפריה הוהנצולרן או לאימפריה הבסבורג , היה להם שיוך משותף לתחום התרבות הגרמנית , ( Kuiturbereich ) שסיפק להם השפעות אינטלקטואליות משותפות ( בספר זה , המונח "יהודי גרמני" יציין יהודי שגדל בסביבה דוברת גרמנית . ( ליהודים הגרמנים שהקימו וניהלו את מערך ההתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית , הייתה השפעה רבה במהלך תריסר השנים הראשונות לקיומה . בגוש זה היו ראשוני האדריכלים של מדיניות ההתיישבות הציונית : מקס בודנהיימר , ממנהיגי הציונות המוקדמת בגרמניה , תיאודור הרצל , מייסד ההסתדרות הציונית העולמית . בודנהיימר והרצל העלו תוכניות נועזות להתיישבות ציונית , אך ביצעו רק צעדים מוגבלים ליישומן . אחרי מותו של הרצל ב , 1904 יזם אוטו ורבורג , בוטניקאי בשירות הקולוניאלי הגרמני , מספר פרוייקטים לחקר ארץ ישראל ולפיתוחה . ב 1908 הוביל ארתור רופין את ההסתדרות הציונית העולמית לייסד את חוות ההכשרה ואת היישובים השיתופיים הראשונים שלה . לעומת זאת , מ 1909 החלה לחדור למוסדות ההתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית קבוצה שנייה שהייתה מורכבת מיהודים מזרח אירופים , בעלי השכלה גרמנית גבוהה וזיקה לתנועת העבודה הציונית . כבר בסוף מלחמת העולם הראשונה נהנו אנשים כמו המהנדס שלמה קפלנסקי והאגרונומים יצחק וילקנסקי וע ק יבא אטינגר מהשפעה רבה , שנמשכה ואף התחזקה במהלך שנות העשרים .

יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר