פרק ראשון

עמוד:4

כאן רק הבאתי לידיעת הקורא את עצם הבעיה החשובה הזאת , ויש בדעתי לדון בה באריכות הראויה במונוגראפיה מיוחדת שאקדיש לירושלים , ובה אתאר את כל מנצביה בזה אחר זה , ואשתדל לפתור את הבעיות הרבות , מקצתן סבוכות , הכרוכות בהם . מכל מקום , הואיל ומטרת השליחות שהוטלה עלי היתה חקירת שומרון והגליל , אך היעפתי מבט נוסף בעיר הקודש , ותכף מיהרתי לצאת שוב לדרך כדי להתחיל מיד בסקר שומרון . גבולות שומרון אפתח בשאלת גבולות שומרון לפנים . תחילה נקראה בשם הזה ארצם של כל השבטים שנפרדו מממלכת יהודה והתאחדו תחת שרביטו של ירבעם . הנה כך כתוב בספר מלכים א י כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון . פסוק אחר במקרא כולל בכינוי המקיף 'ערי שומרון' את כל ערי ממלכת ישראל , בניגוד לממלכת יהודה : רבא מלך אשור מבבל ומכוחה ומעוא ומחמת וספרוים ויושב בערי שמרון תחת בני ישראל ויירשו את שמרון וישבו בעריה . הפסוקים הבאים אחרי הפסוק הזה ועוד מקומות בדברי הנביאים הושע , עמוסי ויחזקאל 6 מוכיחים גם הם שהשם שומרון משמעו ממלכת ישראל . במדינה זו נכללו עשרת השבטים שמרדו ברחבעם ; נשארו נאמנים לו רק שני השבטים יהודה ובנימין , אבל היות שבני שמעון ובני דן , ובעיקר בני שמעון , היו כמו לכודים בתוך נחלות יהודה ובנימין , הם בוודאי נטמעו עד מהרה בעל כורחם בתוך ממלכת יהודה , וכך נכללו בה ארבעת השבטים האלה . כל שאר המטות — אפרים , חצי שבט המנשה המערבי , יששכר , זבלון , אשר ונפתלי ממערב לירדן ; ראובן , גד והמחצית השנייה של מנשה ממזרח לנהר הזה — הוסיפו להשתייך לממלכת ישראל . בשם שומרון כונתה אפוא ארצם של שמונת השבטים האלה , וחבל הארץ שנקרא לימים 'הגליל' היה כולו חלק ממנה . אחר כך איבדה ממלכת ישראל , היא שומרון , את כל חלקיה שמעבר לירדן מזרחה , הלא הן נחלות גד , ראובן וחצי שבט המנשה : 2 מלכים א יג.- לב . 3 מלכים ב יז : כד ; והשווה פסוקים כו , כח ו כט . 4 הושע ח : ה , ו . 5 עמוס ג : ט . 6 יחזקאל טז : נג .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר