|
|
עמוד:2
המלך וליורשיו , ואחרים — לתקופה מאוחרת מזאת בהרבה . ירושלים הקדומה , אשר הסגן האנגלי הציץ בה בנקודות מסוימות מתחת לשיכבת שפוכת ובלית שעוביה עולה פה ושם על שלושים מטר — עד כדי כך רבו הזעזועים שפקדו את העיר ; ירושלים זו נטמנה אפוא שוב בקברה , וחשיפתה שנית תעלה ביוקר רב מאוד . רק התרשימים וההסברים של הסגן וורן יוכלו — לכשיושלם פרסומם — להפיץ אור כלשהו על הנושא הזה . בעיה אחרת — הלא היא שאלת הזיהוי הנכון של 'הקבר הקדוש' ושל אתר הצליבה — נראית לי חשובה הרבה יותר , שהרי היא מעניינת לא מלומדים וארכיאולוגים בלבד , אלא את העולם הנוצרי כולו . זה שלושים שנה רבו ההשגות על הזיהוי המקובל , וזאת מטעמים שיכלו להתקבל על הדעת כאשר הרחיקו בטעות את תוואי החומה השלישית הרחק מעבר לגבולות העיר של היום ; ברם עתה דומני שהוכחה נכונות הזיהוי באופן מדעי כיוון שגילו את התוואי האמיתי של החומה הזאת ושני קטעים השייכים ככל הנראה לחומה השנייה . הואיל וידוע לנו שבימי ישו היתה גלגלתא מחוץ לעיר , אך סמוך מאוד אליה , משמע שהחומה השנייה , היחידה שעמדה בימי אדוננו ( שהרי השלישית נבנתה רק זמן מה לאחר מכן , בימי אגריפס ) נמצאת לפני כנסיית 'הקבר הקדוש , ' המחזיקה את הגרדום ואת קבר המשיח גם יחד . חשיבות הבעיה מובנת מאליה . ראשית , אי אפשר להכחיש כי הזיהוי הזה היה מקובל על הנוצרים תמיד , מאז ימי קונסטאנטינוס , ואפילו הרבה לפני כן , שהרי ידוע לנו כי כאשר ביקש אדריינוס לנתק את רציפות המסורת הנוצרית ולמנוע את בואם של המאמינים להשתטח על קבר אלוהיהם הצלוב ולפני סלע הגרדום המגואל בדם , הוא הציב פסל של יופיטר על 'הקבר הקדוש' ואת צלם ונוס על הגלגלתא . קונסטאנטינוס ציווה לנתץ את האלילים האלה , ומתחת לשני המקדשים האליליים שנבנו עליהם גילה את שתי הבמות הנוצריות , אשר מאז שוב לא חדלו להיות המפגש וכמו מוקד האמונה הדתית לגויים . לימים הריק המערב חילות משלוח לאין מספר על המזרח כדי לשוב ולכבוש את המקומות האלה מידי הכופרים , ואף בימינו , אם כי ההתלהבות הדתית של העולם הנוצרי פגה במידה מרובה , בכל זאת אין האומות הגדולות זונחות לעולם , בשיקוליהן הפוליטיים , כל מה שנוגע למקומות הקדושים . ידוע למשל שנושא קימום כיפת 'הקבר הקדוש' העסיק לאחרונה במשך כמה שנים שלוש ממעצמות אירופה : צרפת , רוסיה ותורכיה . והנה לעומת המסורת הנוצרית הראשונה , ולעומת האמונה הנלהבת בימי הביניים , ולעומת עיסוקי המדינאים בני ימינו , המטפלים בבעיות הכרוכות באחדים מן המקומות הקדושים שבארץ ישראל אמנם בהרבה פחות התלהבות , אך עם זאת בהתמדה ובהנחה ברורה שאין זו דאגה רק ליציר דמיון בלי אחיזה במציאות ; לעומת כל אלה הציגו כמה ארכיאולוגים ועודם מציגים ראיה לסתור טופוגראפית , שאינה ניתנת לכאורה להפרכה , ואשר אילו היתה מיוסדת על בסיס מוצק , היתה שומטת את הקרקע מתחת לכל בניין המסורת , האמונה והמדיניות . הואיל ושיערו , על סמך שיקולים שתקצר כאן היריעה מכדי לפרטם , כי החומה השלישית , מימי אגריפס , נמתחה במרחק רב מצפון וממערב לחומה הסוגרת עכשיו על העיר משתי הרוחות האלה , לא היתה בררה אלא לכלול את כל רובע
|
|