תוכן העניינים

עמוד:י

והגוויל , תר גרן אף את 'הגווילים הבלים , ' חקר ודרש היטב בכל מה שיכול למצוא בספרות על זיהוי האתרים הנמנים בספרו ועל תולדותיהם , והספר מלא וגדוש מובאות , למן התנ"ך והמיתולוגיה היוונית ועד לכתבי חוקרים בני זמנו , כמו רובינסון , טובלר ודה סוסי ; ואף מקורות עבריים שנתחברו לאחר הולדת ישו , כמו המשנה והגמרא וחיבורי נוסעים ( למשל , יצחק חילו ובנימין מטוךלה . ( המובאות האלה והדיונים בהן מוסיפים לחלוחית לרשימה היבשה והמדויקת של כיווני תנועה , שעות ודקות , רשימה שכאמור כמעט לא נכללו בה סיפורי הווי ( ואף על פי כן תמצא למשל תיאור 'פנטזייה' של באשי בוזוקים בנחל אלעריש , בפרק הארבעים , ( ושאין בה כמעט זכר לבעלי חיים ( ובכל זאת נזכרת פגישה לילית עם נמר קרוב לקצה הדרומי מערבי של הרי יהודה , בפרק שמונים ושניים ; ונזכרות , בפרק שישים וארבעה , חיות השעשועים של נזירי מר סבא : יוני סלע , תנים וחיות טרף אחרות , ומעל לכול הטריסטארמיות . ( לסיום חלק זה של המבוא הבה נראה את שני מתורגמי נפגשים שנית , והפעם מול פני ירושלים , ונניח להם לומר את דברם : ברגעים אחדים הגענו אל ראש הר הצופים , שממנו השקיפו על עיר הקודש טיטוס והצלבנים ברגשות שונים מאוד . המבט הראשון על ירושלים מעורר תמיד מחדש התרגשות , וחבל על האדם שלא מלא רוח הצליין לפחות ברגע זה , ואינו רואה מבט זה כאחת הזכויות הגדולות שבחייו . עיר זו שוכנת במעמקי רגשותיו של כל נוצרי , ונפשו קשורה בה בחבלי אמונה ותקווה — 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני . ' בשנים קודמות כבר התקרבתי אל ירושלים ממערב , מדרום וממזרח , אך הפעם השקפנו עליה מצפון . מצד זה אין המראה עשוי לעורר התרגשות ; לולא הוצפה רוחנו באסוציאציות , שמעוררות הגבעות הכחולות אפורות הללו , העוטרות את גיא החזיק הקטן שלפנינו , כי אז היה אולי מתגנב אל לבנו רגש של אכזבה . יש רק גישה אחת נכונה לירושלים , ואם רק יוכל הצליין לעשות זאת , מוטב שיבזבז אף שעות אחדות בעקיפה וייכנס לעיר ממזרח , בכניסה שהיתה חביבה על משיחנו , והיא גם דרך כניסתו האחרונה . מראה נהדר מתגלה בעבור הנוסע על כתף הר הזיתים , כשקיר 'החרם' מופיע לעיניו מתוך הנקיק העמוק של קדרון , על כיפותיו וסהרוניו המבהיקים לאור החמה — עיר מלכותית . בנקודה זו עצמה השתהה משיחנו בעבר הרחוק , והביט אל אותם הצוקים שנשאו אז בניין מפואר הרבה יותר , ובראותו את העיר בכה לה . -1 בעבר הצפוני של המסגד [ ג'אמע אנבי סמויל ] מאפשרות מדרגות פנימיות לעלות אל הגזוזטראות המכתירות אותו ומשם אל ראש מגדל קטן , שממנו נגלה מראה נוף מיוחד במינו . אתה רואה משם כמין מפת תבליט נהדרת , חיה ומפרכסת , של שליש הארץ בערך . כלפי מערב הים התיכון ו כלפי צפון השרשרות העיקריות של הרי אפרים ; כלפי דרום — שרשרות הרי יהודה . זוהי המסגרת העצומה של התמונה הנגולה לעיניך , ובתוך המסגרת הזאת מה רבות הנקודות שהיו מיושבות לפנים או שעודן מיושבות י אמנם שוב אין אלה אלא צללי העבר ולא יותר ממזכרות , אכל המזכרות האלה נצחיות הן . די להזכיר כאן עיר אחת יחידה , ירושלים , בצד דרום מזרח , הנראית היטב על כיפותיה ומגדליה וחומותיה . 4 הנרי בייקר טריסטראם , מסע בארץ ישראל , ( 1864- 1863 ) תרגם ח' בן עמרם , הוצאת 'מוסד ביאליק , ' עמ' . 129

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר