|
|
עמוד:ח
ולאחר שהצליח בקושי לשכנע את הנזירים כי יכניסו גם את שני מלוויו , הגיעו אף הם לאותו החדר הארוך ויכלו להינפש על ספותיו . הרוכב הראשון היה כומר אנגליקני בשם הנרי נייקר טריסטראם , והשני מורה וחוקר צרפתי בשם אונוךה ויקטו ר גרן . אילו נפגשו השניים באותו חדר הקבלה והחלו לשוחח , היו מתבררים להם עד מהרה הבדלים ניכרים בשיטת עבודתם , וזאת על רקע משותף , הלא הוא יחס רגשי עמוק אל ארץ ישראל כערש הנצרות . שניהם היו אנשים מאמינים , אמנם האחד פרוטסטאנטי ורעהו קאתולי , ולכל אחד מהם היתה ארץ ישראל שבלב , שפרכסה וביקשה ביטוי כמקומות מסוימים ( כמו ירושלים ובית לחם , ( ביטוי שהיה כרוך בהבאות מכתבי הקודש ומיצירות דתיות . עם זאת לא עומעמה ראייתם , והקורא יכול בדרך כלל לסמוך על התיאורים העובדתיים שבספריהם . שניהם הגיעו לארץ לראשונה כמעט במקרה , בהמשכו של סיור במזרח הים התיכון , ואחר כך שבו אליה פעמים נוספות ( גרן ביקר בארץ שמונה פעמים : בשנים ;( 1888 , 1884 , 1882 , 1875 , 1870 , 1863 , 1854 , 1852 שניהם ערכו את המסע הגדול ביותר בה באמצע דרך חייהם , בשנת 1863 ( גרן חי בשנים , ( 1891-1821 וחקירתם הניבה ספרים אחדים עליה . ספריו של גרן על ארץ ישראל : הספר המוגש בזה לקורא העברי ( שבעה כרכים , ( שהתפרסם בשנים ; 1880-1869 'דו"חות על שליחות לארץ ישראל' ;( 1879 ) 'ארץ הקודש , תולדותיה וזכרונותיה' , ( 1883-1881 ) חיבור שזיכה אתגרן בפרס האקדמיה הצרפתית ; 'ירושלים , תולדותיה , תיאורה ומוסדות הדת שבה' . ( 1889 ) הכשרתו של גרן לעבודת החקר שלו היתה בעיקרה לימודים קלאסיים . הוא השלים את חוק לימודיו בבית המדרש למורים בפאריס , ( Ecole normale superieure ) והיה מורה לרטוריקה בכמה מקומות . בשנת 1852 התקבל כ'חבר' בבית הספר הצרפתי ללימודי אתונה ! DID , ( Ecole d'Athenes ) שנועד לקידום לימודי יוון הקדומה בכל התחומים ( המכון שוכן באתונה , והעמיתים לומדים בו ועורכים מחקרים בכל רחבי יוון . ( בשנת 1878 קיבל מינוי של פרופסור באוניברסיטה הקאתולית של פאריס . ומה היו ההבדלים בשיטת העבודה בין גרן ובין טריסטראם ? ההבדל הבולט הראשון הוא שגרן פעל כמשלחת של איש אחד . ועתה הבה נתבונן במפות שצירפו שני החוקרים לספריהם . במפותיו של טריסטראם יש סימון ברור בקו אדום ( בתרגום העברי — שחור ) של מסלול המסע . אילו עשה כך גם גרן , כי אז מרוב קווים לא היינו רואים את המפה . שיטתו היתה לבחור תחנות מרכזיות , ומהן לצאת לסקור את סביבתן בכל הכיוונים , פשוטו כמשמעו . כאן מן הראוי להביא את דבריו שלו בספר שלפנינו , מאחד המקומות המועטים שהקדיש בהם כמה שורות לסיפור על עצמו ( בסוף הפרק השמיני ) ; 1 פרטים על טריסטראם ראה במבוא לתרגום יומן מסעו , שיצא לאור בהוצאת 'מוסד ביאליק 2 . ' קדמו לספרי גרן על ארץ ישראל חיבוריו המסכמים מסעי חקר גיאוגראפי וארכיאולוגי בארצות אחרות : תוניסיה ;( 1862 ) איי יוון פאטמוס וסאמוס ;( 1865 ) רודוס . ( 1866 ) בשנות חייו האחרונות פרסם גם את החיבורים 'צרפת הקאתולית בתוניסיה , במלטה ובטריפוליטניה' ;( 1886 ) 'צרפת הקאתולית במצרים' ( 1887 ) ועוד .
|
|