|
|
עמוד:8
האלימות הערבית , נשמעו יותר ויותר קולות בזכות התגובה , אם כי כ'יישוב המאורגן' נשללה כמעט לחלוטין הגישה של 'ארגון ב , " ואחר כך אצ"ל , בדבר טרור בלא אבחנה . ב'הגנה' אומצה לאחר לבטים הגישה , כי פעולות תגובה ונקם עצמאיות ופרטיזניות אסורות ( אם כי ביישובים לא מעטים נעשו פעולות מנע התקפיות , ( ופעולות יזומות נגד הפורעים הערכים יש לבצע באישור , ורק בידי גופים שהקימה ה'הגנה' למטרה זו , כדוגמת ' הנודדת , ' שהוקמה בקיץ , 1936 ו'פלוגות השדה' ( פו"ש , ( שהוקמו לאחר מכן . ' הנודדת' סנונית ראשונה לגישה חדשה , התקפית , ב'הגנה' יש לראות בהקמתה של 'הנודדת' — יחידה שחרתה על דגלה את הסיסמה : 'לצאת מן הגדר . ' הכלל הידוע , שלפיו 'ביתי הוא מבצרי' — נזנח . במבצעיה הראשונים של 'הנודדת' יש לראות את המעבר — אם גם ראשוני ועוברי — מקרב נייח לקרב נייד . ' זכות היוצרים' בהקמת מסגרת חדשה וחדשנית זו שמורה ליצחק לנדוברג ( שדה ) ולאליהו כהן ( בן חור . ( לנדוברג , איש גדוד העבודה ומראשוני ה'הגנה , ' נשלח לאחר פרוץ המהומות לארגן את ההגנה על המושבה הקטנה הרטוב . מדי לילה היו כל התושבים מתכנסים , מפחד התקפה , בכית המרכזי והמגינים שמרו עליהם . הוא שלל שיטה זו והציע לנסות ולקדם את פני התוקפים מחוץ לגדר היישוב . יחד עם שני צעירים שהיו מוכנים להצטרף אליו ( שאר המגינים סירבו , ( יצא למארבים , אלא שהתוקפים לא באו . כיוון שכך , ביקש העברה למקום מסוכן יותר . הוא נתמנה למפקד שכונת בית וגן במערב ירושלים , שהותקפה לעתים מזומנות מכיוון הכפרים הערביים עין כרם ומלחה . גם כאן נקט את הכלל , שלא להמתין להתקפה אלא למנעה , והוא רשם לזכותו הצלחות ראשונות . תחנתו הבאה היתה קרית ענכים . בינתיים נודע דבר פעילותו המיוחדת , ואליהו כהן קיבל את אישורו של מפקד ה'הגנה' בירושלים , יעקב פת , להקים כיתות 'נודדות' בעיר ובסביבתה . תוך כחודש התלכדה מכוחות אלה 'הפלוגה הנודדת' ובקיצור 'הנודדת , ' שהקיפה בשיאה כ 75 צעירים . הממונה עליה היה אליהו כהן , בעוד יצחק לנדוברג היה המדריך הטאקטי והמפקד בפועל . האנשים יצאו למארבים , תקפו כנופיות ערביות שניסו להתקרב ליישובים היהודיים , ושמעם יצא למרחוק . בסתיו , 1936 משרפתה המתיחות , פורקה 'הנודדת , ' אך חבר האנשים שהיה קשור אליה המשיך גם בעתיד לקדם את נושאי הביטחון , וניתן למצאו בהקשר לפו"ש ולפלמ"ח . לפי שעה היתה פעילות התקפית זו בגדר התחלה בלבד . המצב בכללותו היה קשה . בחצי השנה הראשונה של 'המרד הערבי' שילם היישוב היהודי מחיר כבד בדם ובדמים 80 ; הרוגים , כ 400 פצועים , כ 2 , 000 התקפות על יהודים ו 900 פגיעות ברכוש יהודי . כין השאר הושמדו 200 אלף עצים ו 17 אלף דונאם תבואה בשלה . הכנופיות הערביות תקפו 6 גם את הבריטים ( כ 800 פעם , ( ולא נמנעו אף מפגיעה בערבים . ככל שחלף הזמן גבר ההרג בין הערבים לבין עצמם , ונהרגו מאות ואולי אלפי ערבים מתונים , כאלה שנחשדו בשיתוף פעולה עם היהודים ולא מעטים נרצחו בשל 'חיסול חשבונות' פרטיים . אולם דבר זה לא היה בו כדי לנחם את היהודים .
|
|