|
|
עמוד:4
מ'שביתה כללית' למהומות ב 19 באפריל 1936 פשט גל של התקפות ורציחות ביפו ובגבולה עם תל אביכ . פורעים ערבים התנפלו על עשרות יהודים , רצחו , פצעו ובזזו רכוש יהודי . קציר הדמים היה כבד 1 תשעה הרוגים ו 54 פצועים . ביום הבא נספו עוד שבעה יהודים ורבים אחרים נפצעו . תוך ימים אחדים פשטו המהומות לכל חלקי הארץ . החלו 'מאורעות תרצ"ו' , ( 1936 ) שנמשכו לבסוף יותר משלוש שנים ונתכנו כשל כך 'מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט' . ( 1939-1936 ) לאחר זמן אומצה ההגדרה 'המרד הערבי . ' תחילה היתה היוזמה בידי הערבים . בכינוס חירום שנערך בשכם ב 25 באפריל , הוקם ' ועד ערבי עליון' — הנהגה ערבית מוסכמת , בראשותו של המופתי הירושלמי חג' אמין אל חוסייני . גוף מיליטאנטי זה הכריז על שביתה כללית של ערביי הארץ , עד שיתמלאו שלוש הדרישות הבאות ; הפסקה כללית של העלייה היהודית ; איסור העברת קרקעות ליהודים , והקמת ממשלה ייצוגית , דהיינו של הרוב הערבי בארץ . שביתתם של ערביי ארץ ישראל נמשכה 175 יום , ותחילה שיבשה במידה רבה את החיים בארץ . ראש החץ שלה היה מופנה כלפי היישוב היהודי , והערבים לא הסתירו את כוונתם להחניק כדרך זו את הישות היהודית : אספקת המזון ומוצרי החקלאות מהמשק הערבי פסקה ; נמל יפו , השער לעיר הגדולה ביותר , תל אביב ( כ 140 אלף תושבים ) — הושבת ; נעשה ניסיון להשבית גם את נמל חיפה , אך הוא נכשל ; גם המשק הממשלתי נפגע תחילה מהשביתה . ואולם , עם הזמן חזרו חלק מהפועלים והפקידים הערבים לעבודה . יתר על כן , השביתה הערבית גרמה לכך שהמשק היהודי התארגן בקצב מהיר ומצא תחליפים נאותים , שתרמו לחיזוקו במקום להחלשתו , כתקוות הערבים . דוגמה טובה לכך יכול לשמש הנמל הקטן שנפתח בתל אביב , סמוך לשפך הירקון ( כ 19 במאי . ( הבריטים , שעד אז סירבו לאשר פתיחת נמל בתל אביב , במרחק של כמה קילומטרים בלבד מנמל יפו , שוכנעו עתה שתל אביב זקוקה למוצא משלה אל הים . כל אותו קיץ , בד בבד עם התמשכותה של השביתה , נמשכו מהומות הדמים . אמנם היישוב עמד כבר כמה פעמים בעבר בפני התקפות ערביות ( מאורעות 1921 , 1920 ו , ( 1929 אך בכל המקרים נמשכו אלה זמן קצר בלבד . הפעם נמשכו תקריות הדמים חודשים ואף שנים . מספר הקורבנות עלה משבוע לשבוע , וליישוב היהודי נגרמו נזקים כבדים ברכוש . הערכים פגעו ביהודים בדרכים שונות י ירי על יהודים שעבדו או שעברו ביישובים ערביים : התנכלויות לתחבורה היהודית , במיוחד זו שנעה באזורים ערביים ( כדוגמת כביש תל אביב-ירושלים , שחצה את רמלה ועבר סמוך לשורה של כפרים ערביים עוינים , וכביש תל אביב-חיפה , שבימים ההם עכר בנתיב קלקיליה-שכם-ג'נין ;( שריפת שדות תבואה בשלה ן עקירה וגריעה של עצי פרי ויערות , ועוד . בניגוד למהומות הדמים הקודמות , בחודשים הראשונים של 'מאורעות תרצ"ו' כמעט שלא היו נסיונות לחדור ליישובים יהודיים מרוחקים ולהרסם . היישוב היהודי התארגן להדוף את ההתקפות הללו , כשעל הנושא מופקד בעיקר ארגון ה'הגנה . ' תחילה מדובר היה בהגנה פאסיבית , דהיינו שמירה והגנה על הקיים . הוקמו
|
|