|
|
עמוד:12
לעומתם , הרב יצחק ברויאר , שפיתח יחס מתנגד מובהק לציונות , ביסס גם הוא את יחסו זה על תפיסת ההיסטוריה — מחד , ועל תפיסת מקומו של עם ישראל בהיסטוריה — מאידך . בדומה לפרנץ רוזנצווייג העלה הרב יצחק ברויאר את משמעותה של הציונות מן המישור ההיסטורי חילוני אל המישור המטא היסטורי הדתי . ברויאר ראה באמנציפציה ובאוטואמנציפציה , וכן בהצהרת בלפור , אותות ברורים של ההשגחה וסימנים מובהקים של קדמה היסטורית בעלת משמעות משיחית . הוא היה חדור הכרה שכללי המשחק של ההיסטוריה האנושית עומדים להשתנות . ההיסטוריה האנושית נמצאת עתה על סף ההתגשמות המשיחית , ומכאן ואילך היא תתנהל על פי הרצון המוחלט של האל . מכאן מסקנתו השוללת חריפות את הלגיטימיות של הלאומיות החילונית , ועמה שלילת הציונות החילונית וגם שלילת הציונות הדתית על שהיא משתפת פעולה עם הציונות החילונית . במקום 'מדינת היהודים' הציונית , מציב הרב יצחק ברויאר את השאיפה להקמת 'מדינת התורה . ' תפיסות מטא היסטוריות שונות בדבר החוקיות שעל פיה מתנהלת ההיסטוריה האנושית , היו באופנה לא רק בעולם הדתי אלא גם בתרבות האירופית הכללית . הן רווחו מן המאה השמונה עשרה ונמשכו עד למחצית המאה העשרים , כשהן מזינות תיאולוגים , פילוסופים , היסטוריונים ואידיאולוגים של תנועות לאומיות שונות , כולל של התנועה הציונית , דתיים וחילוניים כאחד . כך , למשל , הראה ישראל קולת , שגם בציונות החילונית הביאו תקופת מלחמת העולם הראשונה , המהפכה הרוסית מכאן והצהרת בלפור מכאן , לאקטואליזציה של המושגים המשיחיים . האידיאולוגים הציוניים , מחפשי התהליך ההיסטורי הכולל , נסמכו על המדע הפוזיטיבי , ועל תפיסת הלאום כגוף אורגני , שניתן להחיל עליו כללים השאולים מתהליכי החיים של גופים אורגניים , כדי לפרש על פיהם את התהליכים ההיסטוריים ואפילו לחזות את עתידם . אישים ומנהיגים מתנועת העבודה , כמו גם מהתנועה הרוויזיוניסטית , הרבו להשתמש גם במונחים היהודיים של משיחיות וגאולה " . לשימוש במושגים אלה היתה השלכה גם על מערכת ההכרעות האקטואליות הנדרשות . וכך מאשים המשורר אורי צבי גרינברג את מנהיגי העובדים בהפקרת חזון המשיחיות , שאותו הוא מציג כמנוגד לשיקולים הפרגמטיים ולרציונליות הכלכלית שהנחתה לטעמו את העשייה הציונית של אותם ימים . גם בעריכת נתן רוטנשטרייך , תל אביב תשל"ו , מובא בק < ^ 1 המדינה בהגות היהודית , בעריכת אריה סטריקובסקי , ירושלים תשמ"ב . 17 ראו א' שביד , "' מדינת התורה" במשנתו של יצחק ברויאר' בתוך : יצדוק ברויאר — עיונים במשנתו , בעריכת רבקה הורביץ , רמת גן , 1988 עמ' . 146-125 בפרט , שם , עמ' , 126 הערה 3 משווה שביד בין רוזנצווייג ובין ברויאר . וראו להלן , ליד הערה 49 בנימוקיו של הרב יעקב רחנהיים כנגד הצעת החלוקה , ובהם טענה על אי היכולת להשוות בין המדינה המודרנית למדינת התורה המצופה . 18 י' קולת , 'ציונות ומשיחיות' בתוך : משיחיות ואסכטולוגיה , ירושלים תשמ"ד , עמ' . 431-419 19 קולת , שם , עמ' 20 . 426 קולת , שם , מתייחס לשירו המפורסם של א"צ גרינברג 'באזני ילד אספר , ' על המשיח שהיה כה קרוב , שהגיע 'עד סף המלכות — ושם הרוכלים מצאוהו , ' וכשהם מנסים ללמדו בינה , שירושלים צריכה 'דוד עשיר , שק טבים ותקילין , לבנות בה בתים לסחור , ' חתר המשיח כלעומת שבא , אל שער טיטוס של רומא . וראו ספרי : על גבול התמורה , 'בין משיחיות דתית למשיחיות חילונית , ' עמ' . 261-249
|
|