|
|
עמוד:12
מעקת המצב כאן . ולא יצאנו ידי חובתנו כלפי אחינו שבגולה . לא בנו הוא לשנות עכשיו את מערכות העולם [ ... ] אבל אף לפי שעה אפשר ואפשר לנו להציל כמה שניתן להציל — וזאת חובתנו המצווה עלינו . התגברות הביקורת על התנועה , על היישוב ועל המוסדות הלאומיים ( שלהי ( 1942-1941 בפברואר , 1941 לאחר שהספיקו להתערות מעט כארץ , ניסחו ד"ר שמואל זנוויל כהנא ורבנים נוספים פליטי פולין , שעלו לארץ לאחר פרוץ המלחמה , תביעה תקיפה יותר אל ' המזרחי . ' הם תבעו להעמיד סכום של 800 לא"י למען התנועה בגולה והפליטים , והדגישו כי 'אם יהיו האמצעים הנחוצים נוכל להציל הרבה ולמלא את חובתנו לגבי התנועה בגולה ומנהיגיה " . ' ברם , ההתעוררות הקצרה לעזרה בראשית שנת 1941 ( להלן ) נדמה עם התקרבות סכנת כיבוש נאצי לארץ ישראל באפריל אותה שנה . בעקבות זאת , השתרר בציונות הדתית — כמו גם במפלגות אחרות ביישוב — 'אלם' לגבי גורל יהודי אירופה . תביעת הרבנים להקצאת כספים להצלה לא נדונה כלל במוסדות התנועה . בסוף שנת , 1941 משסר זמנית איום הפלישה הנאצית לא ^ ישראל , החלו חוגים שונים ביישוב לבחון מחדש את דרכם . באותו זמן יצא הרב הראשי הריא"ה הרצוג ( בנאום בבית הכנסת 'ישורון' בירושלים ) בקריאה נרגשת לעזרת אחים , ביניהם פליטים שנמלטו מארצות הכיבוש בעור שיניהם ובהם רבנים , חכמים וסופרים . לדבריו , אמנם גדולה ומרה מזו היא זעקת אחינו בפולין , ברומניה ובשאר ארצות האויב הארור , אך לקול קריאתם אי אפשר לנו להיענות ואין לנו אלא לצעוק למענם לשמים . אולם לצעקת אחינו pKn אפשר לנו להיענות וגדול יהיה עווננו מנשוא אם לא נענה לה בחיבה הראויה והמספיקה . כצעד ראשון גינה הרב הרצוג את הספסרות במחירי הדירות , שפשתה בארץ באותו זמן ומנעה מהפליטים קורת גג לראשם , ותבע מהעשירים והמבוססים לתרום למפעל העזרה מאות ואלפי לא"י . הרב תמך את דרישתו בשלושה מניעים דתיים : ראשית , הציווי 'צדק צדק תרדוף' ( לפי חז"ל , צדק = צדקה ) הוא תנאי לקיומו של סוף הפסוק 'למען תחיה וירשת את 21 ברלין , 'עזרתנו לעולי גולה , ' הצופה , 22 . 21 . 11 . 40 הרבנים — פ' וורטהיים , מ' שטיינברג , אי ברומברג , ד"ר כהנא — בשם חברי המזרחי ותורה ועבודה פליטי המלחמה ובשם ההסתדרויות שבחו"ל אל הוועד הראשי של המזרחי , שבט תש"א , פברואר , 1941 גנזך הציונות הדתית , מוסד הרב קוק ( להלן : גצ"ד , ( המרכז העולמי של המזרחי ( להלן : מ"ע ) תש"א . 23 אשכולי , אלם ( לעיל , הערה , ( 3 עמ' . 274-243 24 עיינו , למשל , ב' עמיקם ' , המשק היהודי במאמץ המלחמתי , ' בתוך ב' אליאב ( עורך , ( היישוב בימי הבית הלאומי , ירושלים , 1976 עמ' . 386 הספסרות הנ"ל נגרמה עקב המשבר בענף הבניין בתקופת המלחמה , מזה , והתמדת הגידול של ההתיישבות העירונית , מזה . ב 1944 עלה מספר תושבי הערים ל 427 , 000 לעומת 337 , 000 תושבים יהודים ערב המלחמה . מספר המתיישבים היהודים באזורי הכפר לא עלה .
|
|