אבי שגיא ודב שוורץ המפעל הציוני הדתי לנוכח עולם מודרני מסת מבוא

עמוד:13

השימוש של הרב בר אילן במונח 'יהדות אמיתית' אינו מקרי . מונח זה מבטא , כאמור , את הדחייה המוחלטת של עקרון החידוש . במסותיו מעלה הרב שמעון פדרבוש יסודות מודרניסטיים רבים , המעידים על השינוי שהתחולל במציאות היהודית , אך הוא מדגיש במובהק את העדר החידוש שבציונות הדתית : במצב הנבוך הזה בא המזרחי והכריז קבל עם על ההבנה האמתית של עצם היהדות , על החזרת עטרת היהדות ליושנה , כלומר על שלמות היהדות . המזרחי הוא היחידי , לדעתנו , בדור זה המחיה את המושג הנכון של היהדות בכל היקפו , כפי שהבינוהו גאוני הרוח של עמנו בכל הדורות " ... הציונות הדתית של תקופתנו היא בעיקרה שלוחתה של השאיפה הקדומה לציון של עם ישראל [ ... ] מאז מעולם היתה השאיפה לכינון מולדת לאומית בארץ ישראל קשורה קשר הדוק עם חזון התורה ליצירת עם קדוש , החי באמונתו בנצח ישראל ובמוסר תורתו . הלאומיות היהודית החילונית היא בלא יודעים חיקוי הכיוון הלאומי החדיש של אומות העולם פורקות עול הדת , וסטיה מן הדרך הכבושה של מחשבת ישראל מדור דור . הציונות הדתית באה אפוא להחזיר ליושנה עטרת התפיסה המקורית 2 על גאולת ישראל . אמור מעתה : הציונות הדתית היא ציונות התורה הקדומה . ' הדברים הנאמרים לעיל מלמדים על המנגנון האופייני של העדר תודעת החידוש . פדרבוש , היודע , כרבים מהוגי הציונות הדתית , את ההיסטוריה של הלאומיות בכלל ושל תנועת התחייה הלאומית היהודית בפרט , אינו מהסס להגדיר את 'הציונות החילונית' כסטייה , כחיקוי בלתי מודע של הלאומיות המודרנית . באחת , הוא מבטל את משמעותם של התהליכים ההיסטוריים שעבר העם היהודי ; תהליכים שהיוו גורם אף לעלייתה של הציונות הדתית . פיטר ברגר אפיין סוג זה של דבקות במסורת כגישה 'דדוקטיבית , ' גישה המתעלמת מן המודרניות והחוזרת ומאשרת בעצמה החלטית את המסורת . מנגנון ההגנה התרבותי מפני החידוש בציונות הדתית , מתבהר עוד יותר אם נתבונן בתגובה החרדית לציונות . תפיסתה של החברה החרדית היא ריאליסטית לעילא ; שכן דווקא היא היטיבה להכיר שלפנינו מהפכה של ממש בהווייתו של העם היהודי , ולפיכך דחתה את הציונות , ונמנעה מהתמודדות . ואילו הציונות הדתית , שנפתחה למהפכה הציונית ולמודרניות הכרוכה בה , נאלצה לגונן על שייכותה למסורת באמצעות עיצוב תודעה המכחישה את החידוש , ובעיצוב תודעה שיקומית של המסורת . מנגנון הגנתי זה היה ערוך כנגד שני הכוחות המאיימים : החילוניות והחרדיות . כנגד הראשונים טענה הציונות הדתית , כי היא הנושאת האמיתית של הלאומיות היהודית ; וכנגד החרדיות טענה כי היא הממשיכה של היהדות האמיתית . 11 הרב שמעון פררבוש , שלמות היהדות , ירושלים תרפ"ז , עמ' 12 . 4 הרב שמעון פדרבוש , 'יסודות ציונות התורה , ' בתוך : חזון תורה וציון — מאמרים לתולדות הציונות הדתית ( בעריכת ש' פדרבוש , ( ירושלים וניו יורק תש"ך , עמ' ז .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר