|
|
עמוד:י
שבודק זאב ספראי במאמרו . בניסיון לתת מענה לשאלה זו הוא דן בגויים דוברי ארמית . שלדעתו הם צלע נוספת בעימות החברתי המדיני בארץ ישראל . • את תולדות היחסים בין העיר אשקלון לבין היהודים מן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה הביזנטית סוקר גדעון פוקס במאמרו . • ישראל רונן מנתח אוסטרקון משנת 176 לפסה"נ שהוא חוזה נישואים ממרישה , ממנו עולה תיאור נוסף על מערכת היחסים בין היהודים לאדומים . • יהושע שוורץ בוחן במאמרו את גישתם של החכמים ושל החברה היהודית לתרבות המשחק ומעשי שעות הפנאי וכיצד הדבר בא לביטוי במערכת היחסים שבין יהודים לנכרים בתקופת המשנה והתלמוד . • ישראל שצמן בודק את היחס לנכרים בקרב חוגים יהודיים שונים , כפי שהדבר בא לביטוי בכמה יצירות יהודיות שנכתבו בדורות הראשונים של החשמונאים . עיקר עיונו מתמקד בשאלת היחס למדיניות הכיבושים של החשמונאים . הקובץ הלועזי שראה אור בנפרד כולל אחד עשר מאמרים : • מרים בן זאב דנה במדיניותו של אוגוסטוס כלפי יהודי אסיה . היא מנתחת את המשמעות וההשלכות של הצו הקיסרי על זכויות היהודים כפי שהוא מופיע אצל יוסף בן מתתיהו ב'קדמוניות היהודים . ' • גדעון בוהק מייחד את דבריו לנושא האנטישמיות העתיקה בהקשרה ההיסטורי . לטענתו חלק ניכר מהאמירות האנטי יהודיות בדברי הסופרים היוונים והרומים לקוחים מאוצר של ביטויים נדושים ושל דעות קדומות של סופרים אלו בתיאוריהם את ה'ברברים . ' אי לכך , יש לדעתו , להשוות אמירות אלו עם אמירות על עמים אחרים , כמו למשל על המצרים . השוואה כזו מבהירה שהיסודות העתיקים של ה'אנטישמיות' שייכים למכלול כוללני של דעות קדומות . • מיריי הדס לבל ( בשפה הצרפתית ) מציגה את שיטת המלכים הקליינטים בשלטון הרומי באמצעות אופן חינוכם של הנסיכים ההירודיאנים ברומא . • וילהלם ון הנטן , עוסק בספר מקבים ב לדעתו קיימות תבניות דומות שעל פיהן אפשר לראות בספר מקבים ב דגם להבנת הפרדיגמה על האיום , ההצלה והנקם של האומה היהודית בירושלים וביהודה . ון הנטן גורס שהדפוס הספרותי הזה אינו ייחודי ליהודים אלא מופיע גם בכתבים של עמים אחרים ולכן אפשר להיעזר בהם לתיארוך ספר מקבים ב . • פיטר ון דר הורסט מאיר את דמותו של הנשיא היהודי האחרון , גמליאל הששי , שחי בראשית המאה החמישית . ממקור נוצרי הוא למד שהנשיא הציע תרופה למחלה בטחול , ומדברי ליבאניוס מאנטיוכיה למד על התכתבות ענפה בין השניים , ועל כך שבנו של הנשיא למד אצל ליבאניוס . הנשיא מופיע כאיש אמיד בעל אופקים רחבים מעורה היטב בתרבות היוונית , וברפואה היוונית הרומית .
|
|