|
|
עמוד:11
2 הקדום ; ' ובמאמרו משנת 1989 קובע ווסטברוק ביתר החלטיות שהיו אלה יצירות מדעיות דסקריפטיביות ( תיאוריות ) ולאו דווקא פרסקריפטיביות ' ) מרשמיות , ' מיוסדות על קביעה . ( ספייזר , 1953 ) עמ' ( 866 סבור שאוספי החוקים אינם קודקסים במובן המקובל של המילה , אלא אוסף של תיקונים ותוספות לנוהג הקיים בחברה ( השוו גם דרייבר ומיילס , 1952 עמ' . ( 45 , 41 לפיכך אין לכנות את מי ש'הוציאו לאור' קבצים אלה 'מחוקקים' אלא 'מנסחים . ' קרובה לדעתו היא הדעה הרואה באוספים אלה צירוף של הנורמות של החוק הכתוב והנוהג המקובל . תדמור , בעקבות קראוס , הציע לראות בחוקים אלה פסקי דין לדוגמה לחוקים צודקים ושוויוניים . 4 אחרים הציעו לראות בקבצים אוסף של תקדימים משפטיים והוראות מלך , ' שלוקטו ונערכו על ידי סופרי המלך לכדי יצירת קודקס . בצדן של דעות אלה , שיש בחלקן שמץ של קבלת אופיים הפוזיטיבי של קובצי חוקים אלה , ישנן אחרות השוללות לחלוטין אופי זה ורואות בקבצים הללו יצירות ספרותיות או אידאולוגיות בעלות מגמות אפולוגטיות תעמולתיות , ואולי אף מגמות חינוכיות , אך בשום אופן לא חקיקתיות פוזיטיביות . ראו למשל פינקלשטיין , 1961 האומר שקובצי החוקים הם מעין , royal apologia מעין הלל עצמי של המלך , המציג את עצמו לאלים ולדורות שאחריו כ'מלך הצדק' , { sar mesarim ) והשוו גם תדמור שם , עמ' 53 ואילך . קראוס רואה בקבצים אלה יצירות מדעיות שנהגו וחוברו באקדמיות של העולם העתיק , והנחה זו מסבירה את החוקים המופשטים והאידאליים המופיעים בהם ( השוו קרמייקל , 1992 עמ' 17 ואילך . ( סיכום כללי וכמה הרהורים על הדרך שבה אנו אמורים להבין את אופיין ומהותן של יצירות אלה מציעה לנו רות במאמריה משנת 2000 ו . 2001 כללו של דבר , כיום גוברת ההכרה , שהרוצה ללמוד את משפטן של חברות העולם הקדום כפי שנהג הלכה למעשה טוב יעשה אם יפנה את מבטו למקורות המשקפים את הפרקטיקה המשפטית ממש , ולא לאותן יצירות משפטיות מפוארות שתכליתן הייתה שונה מזו המוצהרת על פי צורתן וניסוחן הטכניים המשפטיים . הפער הזה בין תוכנו ותחולתו של 'המשפט הכתוב' ובין עדותם של מקורות אחרים משקף הבחנה חשובה , שעליה מושתת הדיון בספר זה , והיא ההבחנה בין 'המשפט המקראי' ובין ' המשפט בתקופת המקרא . ' אין מושגים אלה זהים בתחולתם ובתכולתם . 'המשפט המקראי' הוא המשפט שמשתקף לכאורה במקורות הכתובים הרשמיים שבמקרא , ואילו 'המשפט בתקופת המקרא' הוא מה שניתן לדלות ממקורות אחרים , כמו אלה המוצעים על ידי קהלר למשל , והוא אמור לשקף את חיי המשפט כפי שנהגו הלכה למעשה בישראל בתקופת המקרא . בעיה עקרונית וחמורה המשתקפת במחקר המודרני של המשפט במקרא היא שרבים מן החוקרים אינם מודעים להבחנה וו ולהשלכותיה , והשימוש במינוח נזיל ואינו מדויק — 12 ראו בייחוד ווסטברוק 1988 ב , עמ' 4 ואילך ; והשוו את דעתו של קראוס להלן . 13 תדמור תשכ"ד , עמ' 51 ואילך ! קראוס ; 1960 השוו דרייבר ומיילס , 1952 עמ' 14 . 52 להוראות מלך אלה , המכונות , simdat sarrim ראו עוד להלן סעיף 15 . 0 . 1 . 2 וראו גם מחקריהם של ווסטברוק , לאפונט ואוטו , שפורסמו באותו קובץ שבו פרסמה רות את מחקרה משנת , 2001 הרן בקודיפיקציה במשפט העתיק . 16 אפשר לדבר במקביל על ההבחנה בק 'המשפט המסופוטמי' ובץ 'המשפט במסופוטמיה הקדומה , ' המשקפת אף היא אותו מתח בץ קובצי החוקים האידאולוגיים ובין המקורות המשפטיים הפרקטיים שיפורטו להלן .
|
|