מבוא

עמוד:4

ולא ראה את פשוטם של דברים . גדולה מזו , לא עמדו לרשותו אוספי כתבי היד והמהדורות הביקורתיות שאנו זכינו להם בימינו , ושבעזרתם ניתן לברר את הנוסח ולכלות את השיבושים מן הסבך של שינויי הגירסאות . ויותר מכל , לא היו בפניו התגליות הארכיאולוגיות הרבות שנתגלו מאז , המאפשרות לנו להגיע לידי הבנה מעמיקה יותר של 7 חיי היומיום דאז , על ההיבטים השונים שבהם . אחרי קרויס לא קם מי שיעז להקיף כמוהו את כל הריאליה התלמודית , ולעומתו עסקו חוקרים בדורות הבאים במיגזרים מוגבלים יותר . הצמחייה והחי נחקרו היטב על ידי ראש 8 המדברים בפילולוגיה שמית בדורו , הרי הוא עמנואל לעף , איש ; Szegedin ואכן , עבודותיו 'פילולוגיות' יותר מאשר 'ריאליות . ' בתחום החקלאות התלמודית הגדיל לעשות 9 פרופ' יהודה פליקס , שהתגדר בבקעה רחבה זו . בנושא האריגה והטקסטיל עדיין אין על דרכו בפילולוגיה ובאטימולוגיה והביקורת על כך , ראה מה שכתבתי במאמרי , בר אילן יד-טו , , 1977 עמ' 6 ואילך ; נדפס שוב ( עם תוספות ) בספרי , and Midrashic Literature Essays on Greek and Latin in the Mishna , Talmud ירושלים , 1982 עמ' 1 ואילך . אמנם , בעת הופעת הכרכים של החלק השני מ'קדמוניות התלמוד' ( ראה לעיל , הערה ( 3 כבר יצאו לאור כמה ספרים חשובים הנוגעים ישירות לעניין , כגון , W . M . Flinders Petrie , Tools and Weapons לונדון , 1917 והנ"ל , , Objects of Daily Use לונדון , 1927 וכו . ' ואולם , עיון קל ב'קדמוניות' ילמדנו כי ' העיבוד מחדש' ו'השינוי לטוב' מן הגרמנית ( לעיל , הערה ( 2 נוגעים בעיקר לתחום הלקסיקוגרפי האטימולוגי ( שם יש מאות שינויים , ( ומעט לצד הארכיאולוגי החומרי . , Aramaische Pflanzennamen , Immanuel Low לייפציג 1881 ( ד"צ ; הילדסהיים ניו יורק , Die Flora der juden ;( 1973 כרך א , וינה לייפציג ; 1928 כרכים ב וג , וינה לייפציג ; 1924 כרך ד , וינה ; 1934 ? וכל הסדרה כולה בד '' צ הילדסהיים , 1967 וקובץ מאמרים בשם , Fauna und Mineralien Der Juden שיצא לאור אחר מותו , הילדסהיים . 1969 וכאן המקום להזכיר עוד כמה חיבורים בתחום זה : ; M . Duschak , Zur Botanik des Talmud , Pert 1870 אוריה פלדמן , צמחי המשנה , תל אביב , ללא תאריך ; י' פליקס , מראות המשנה : צמחיית המשנה , ירושלים תשכ"ז ; REJ , en Palestine a 1 'Epoque de la Mischna Felix Goldmann , La Figue סב , , 1911 עמ' ; 235-216 שם סד , 1912 , עמ' 209-186 ( בליווי הערות מאת ע' לעף ;( אליהו נ' פריש גליקמן , החקלאות בתלמוד , א : הגפן , הוצאת הסתדרות ' ירושלים' המרכזית בלונדון ( בדפוס לונץ , ירושלים , ( ירושלים תרע '' ט , חוברת ראשונה ( לא ראיתי חוברות נוספות . ( כמו כן ראוי להזכיר את מאמריו השונים של מרדכי א' וייכסלפיש ( לאחר מכן : כסלו , ( שהופיעו בלשוננו לד , תש"ל , עמ' ; 277-271 שם לז , תשל"ז , עמ' ; 95-83 שם , עמ' ; 252-243 שם מב , תשל"ח , עמ' ; 72-64 וכו . ' על כל אלה יש להוסיף את שני הכרכים הראשונים של 'תוספתא כפשוטה' ש' ליברמן , סדר זרעים , נויארק תשט"ו . יהודה פליקס , החקלאות בא ^ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד , ירושלים-תל אביב תשכ"ג ; כלאי זרעים והרכבה ... וכוי , תל אביב תשכ"ז ; ירושלמי שביעית , ירושלים תש"מ , תשמ"ז ; ועוד . דומה כי העבודה הראשונה בעלת משמעות מחקרית בתחום זה היא הדיסרטציה של , Die Landschaft in Palastina zur Zeit der Mishah Hermann Vogelstein , ברסלאו , 1894 חלק א : Die Getreidebau ( וזה כל מה שהופיע . ( יש להוסיף אף את עבודותיו השונות של ש' אביצור , כגון : המחרשה הארץ ישראלית , תל אביב תשכ"ה ; כל האסיף בחקלאות המסורתית של א ~ 7 ץ ישראל : vy / 7 ודיש , אסיף פירות , תל אביב תשכ"ו ; מבשרי הלחם , תל אביב תשכ"ח ; מאוכף לגלגל , תל אביב תשכ"ח ; מיתקני אפיה וכליהם , תל אביב תשל"א ; וכר . בהקשר זה יש להזכיר את עבודתו המופלאה של , Arbeit und Sitte in Palastina Gustav Dalman , שבעה חלקים , 1942-1928 Giitersloh ( ד"צ של כל הסדרה : הילדסהיים . ( 1971-1964

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר