מבוא

עמוד:11

מבוא עניינו של הספר הוא חקר יסודותיהם של הלכות , מושגים ועקרונות שעיצבו את ההלכה במשך הדורות , וסקירת התהוותם , השתלשלותם וגלגוליהם , מתוך זיקתם לתמורות העתים והנסיבות ומתוך הישענותם על המסורת והקבלה , מדרש הכתוב והלימוד העיוני בבתי המדרש של התנאים והאמוראים . חקר תולדות ההלכה , התהוותה , צמיחתה , גיבושה הסופי וקביעת מקומן של ההלכות השונות במציאות ההיסטורית , היה מן היעדים המרכזיים של מדעי היהדות בראשית המאה התשע עשרה . אולם מחקריהם של ראשוני חכמת ישראל בתחום זה נפסקו באיבם . "תכניתו של [ זכריה ] פרנקל — הקמת הבנין הגדול של תולדות ההלכה נשארה עדיין משאלה . " י העדר מצע רחב על משנתם , דרכי מדרשם , הכרעותיהם , הוראתם , מעמדם וסמכותם של החכמים ! אי קיומן של מהדורות נאמנות , מדעיות , של המקורות הספרותיים של ההלכה ; וחסרונו של ידע מקיף על ההיסטוריה האידיאית , הסוציאלית והכלכלית של האומה בתקופת צמיחתה וגיבושה של ההלכה — כל אלה הסיטו את ממשיכיהם של ראשוני חכמת ישראל לתחום פחות פרובלמאטי : לבעיות הספרותיות , הפילולוגיות וההיסטוריות של ספרות התורה שבעל פה . ברם נראה שההישגים הגדולים בחקר ספרות חז"ל בתחום הפילולוגי ההיסטורי , במחקרים על החברה הישראלית בתקופה ההלניסטית והרומית , ובעיונים בתוכנן של הלכות שונות ו"מושבן בחיים" על רקען הסיבתי והסביבתי , שקידמו את חקר התורה שבעל פה בדורות האחרונים במידה רבה — מחייבים איי " נו לחזור לנסיונם של ראשוני חכמת ישראל להעמיד את ההיסטוריה של ההלכה כאחת המשימות הראשונות של מדעי היהדות . קווי התפתחותה של ההלכה אינם מפורשים במקורות . אולם עיון ביקורתי בדברי חז"ל , במחלוקותיהם , בשינויים שחלו במאמריהם במקורות מקבילים , בקשיים המתעוררים בשקלא וטריא של הסוגיה התלמודית ובהשוואת דבריהם למקורות חיצוניים — מעמיד אותנו על הרבדים השונים של המסורת ההלכתית , על ההוראות המשתנות של מושגים 1 א"א אורבך , "שלשה מורי התלמוד של הסמינר בברסלוי . Gedachthnisschrift ( ed . G . Kisch ) , Tubingen , 1963 , p . 785 Das Breslauer Seminar , , "

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר