|
|
עמוד:13
הפילוסופית . ראשון למבטליה היה רב סעדיה גאון . כמי שהכניס את תורת ישראל למערכת החשיבה הפילוסופית , נתקל רס"ג בקשיים מבית ומחוץ . ספר 'שעור קומה' המתאר את אלוהי ישראל בצורה גשמית ( אנתרופומורפית , ( לא יכול היה להיראות כשר בעיניו , מה גם שהקראים , אויבי רס"ג ומתפלמסי היהדות הרבנית הקניטו את חכמינו ז"ל בדבר ספר 2 זה , ואף עניינים נוספים מספרות זו . רס"ג לא פסל את ספרות ההיכלות באופן ישיר , אד דומה כי די היה שגאון ישראל ידוע זה יאמר כי 'ואולי איש אחר אמרם על שמו , ' 3 לאמור , זו יצירה שאפשר והיא מזוייפת —כדי שסתם אדם בן תורה לא יעיין בה . ספק אם יכול היה רס"ג לומר בפירוש שספרות זו מזוייפת היא . אין לשכוח שעיקר ויכוחו עם הקראים היה על אמיתות תורה שבעל פה , ולו היה טוען שחלק מתורה זו נאמן ואמיתי , ואילו האחר הינו מזוייף , כלום לא היו אומרים מתנגדיו שאין לחלק בין הדברים 1 מכל מקום , נמצא כי נקיים התנאים מאשמת הקראים אודות יחוס שעור קומה לה / ובד בבד נמצאה ספרות זו יתומה מאב . דומה כי יתר גאוני בבל אשר לא עסקו בפילוסופיה המשיכו להחזיק בהשקפות הישנות על טיבם של ספרי ההיכלות , ולא זו בלבד אלא שאף ידעו על חכמים שהתעסקו בספרים אלו והכירו בקדושתם . כלומר , גאוני בבל , רב שרירא ורב האי בנו , ראו בענייני ההיכלות צאצא ישיר ל'מעשה מרכבה' שבמשנה , ולפיכך סירבו לבארם בנמקם כי אלו 'רזים וסתרים 4 שאי אפשר למוסרן לכל אדם . ' אמנם , הם נתנו למידותיו של ה' משמעות מופשטת , אד אין בכד שוני מהותי מדרך תרגומו של אונקלוס לאיברי ה' שבמקרא , ונמצאת , אם כן , שיטת הגאונים ממשיכה את הדעות המסורתיות , דעת חכמי התלמוד , ביחס לה' כבעניינים נוספים . כיוצא בהם היה גם ר' יהודה הלוי אשר כתב בפירוש בספר הכוזרי ג , מה , כי 'ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול הוא ר' ישמעאל של ה"היכלות" ו"הכרת פנים" ו"מעשה מרכבה ' . " ברם , דומה כי דיעה זו לא החזיקה מעמד אלא בין המקובלים . עם התעצמות ההשקפות הפילוסופיות ביהדות ימי הביניים , נסתם הגולל על כשרות ספרות ההיכלות בעולם המחשבה היהודי . כשנשאל הרמב"ם מה דעתו על 'שעור קומה , ' ספר אותו החשיב בצעירותו , כנראה , השיב : לא חשבתי מעולם שהוא מחיבורי החכמים ז"ל וחלילה להם שזה יהיה מהם .... וסוף דבר , למחוק זה הספר ולכרות זכר ענינו ( הוא ) מצוה רבה . 2 העדויות הספרותיות וההיסטוריות מלמדות כי בתקופה התלמודית היו היהודים 'מגשימים' את הבורא . ראה : ש' ראבידוביץ , 'בעית ההגשמה לרס '' ג ולרמב"ם , ' כנסת , ג ( תרצ"ח , ( עמ' ; 377 —322 א' אלטמן , פנים של יהדות , תל אביב תשמ"ג , עמ' 11 ואילך . 3 דברי רב סעדיה גאון מובאים באוצר הגאונים למסכת ברכות , מהד' ב"מ לוין , חיפה תרפ"ח , עמ' . 17 ( א"א הרכבי , הקדם , א [ תרס"ז , [ עמ' . ( 27 עיין עוד , Studies , Cambridge Mass ., 1967 , pp . 225 — 288 "Epistle on Shiur Qoma" ' , A . Altmann ( ed . ) , Jewish Medieval and Renaissance A . Altmann , 'Moses Narboni's : י' דן , תורת הסוד של חסידות אשכנז , ירושלים תשכ"ח , עמי ; 109 הנ"ל ( מהדיר , ( ר' משה תקו , כתב תמים , ירושלים , תשמ"ד . 4 ד' כהנא , 'לתולדות הגאונים , ' הקדם , ג ( תרע"ב , ( עמ' ; 128—115 וראה עוד להלן . 5 תשובות הרמב"ם , מהדורת י' בלאו , א , ירושלים תשי"ח , עמ' . 201—200 ראה : ר"ש ליברמן , שקיעין , מהד' שניה , ירושלים תש"ל , עמ' 11 ואילך ; הנ"ל , 'משנת שיר השירים , ' נספח , שלום , עמ' 126—118 ( והשווה : י' וינשטוק , במעגלי הנגלה והנסתר , ירושלים תש"ל , עמ' 118 הע' ; ( . 35 אורבך , ערה"ב , ד , עמ' . 78 לדברים אלו ראוי להביא את דברי הרמב"ם ביד החזקה ,
|
|