|
|
עמוד:12
ב . מדוע אין היא ידועה , וכיצד ניתן להכירה ? כמה סיבות חברו יחדיו וגרמו לכך שספרות זו תהא לא ידועה : הביטול , הזלזול וההשקפה תיאורים גלויים המופיעים בפירוט בספרות ההיכלות . מראה החיות , האופנים ויתר מלאכי השמים , תיאורי הרקיע ומה שעליו , הנגה והאש השמימית שחזה הנביא , הם המקור לתיאור המסועף בספרות ההיכלות . תחומי התעניינות אלו קרויים בפי התנאים ) ' מעשה ) מרכבה , ' בהתאם לדיעה שהכסא עליו יושב ה' הוא המרכבה שלו . יתירה ספרות ההיכלות על ' מקורותיה' שבתנ"ך בתיאור מפורט של שירות המלאכים ותפילותיהם , איזוהי הדרך בה זוכים לראות את המראות השמימיים , היאך דן ה' את עולמו , סודות שונים הידועים אך למעטים , ועוד . י התוכן הפנימי של ספרות ההיכלות אינו אחיד קורות עלייתו של חנוך המקראי והפיכתו למלאך מטטרון , מעשי תנאים שונים , כר' עקיבא ור' ישמעאל , תפילותיהם ונסיונותיהם לירד למרכבה , היינו , להגיע לפני כסא הכבוד ולחזות בשכינה , ועוד . התואר היותר שכיח לה' בספרות זו הוא 'אלוהי ישראל , ' ( שמקורו בתנ"ך , אך נדיר בתלמוד , ( ושם ה' כתוב בה דרך כלל בארבע אותיות : י—ה—ו—ה ( להלן בציטוט : ידוד . ( מוזכרים בספרות זו שמות אחרים לה , ' שמות המלאכים , ענייני כשפים , מדרשי גאולה , ענייני משיח ואחרית הימים , חזיונות שמימיים ועניינים נוספים . ברם , הלכה אין בה כמעט כלל . במידה מסויימת ניתן לראות בספרות ההיכלות שריד ספרותי מחוויות אישיות של התעלות פנימית אל מלכות השמים , חוויות שהותירו את רושמן האדיר על הצופה המתבונן במראות השמימיים — החוזה ( המיסטיקן . ( חלקם אף נועד מלכתחילה להיות מעין ספרי הדרכה ושימוש לתלמידים הרוצים לעסוק בעניינים אלו . ספרות ההיכלות כתובה עברית , אך יש בה גם קטעים בארמית ( ארץ ישראלית , ( כמו גם מעט מלים ביוונית , ומלים רבות חסרות משמעות . התיאורים בה ניתנים בלשון פרוזה , ובלולים הם בקישוטי סגנון למכביר , עד שלעתים קרובות קשה מאד היא האבחנה היכן נגמרת הפרוזה והיכן מתחיל הפיוט . מיוחדת היא בלשונה העשירה , בשגב מלותיה ובריבויין , כמו גם בתוכנה שאינו יום יומי . מלים שונות אינן ידועות אלא מספרות זו , ודוגמאות לכך הן : 'אדרת' — במשמעות אדירות , 'כבשים' — במשמעות סודות , ועוד . כך גם צורות ספרותיות שונות שמקומן , לכאורה , בשירה ולא בפרוזה , מצויות בה ומוסיפות ממד ליופיו . ולייחודה . יסודה של ספרות זו בארץ ישראל , והמשכה בבבל ( כמשנת התנאים , ( וזמנה שנוי בויכוח . שני פנים למחלוקת חכמים בענין זה . האחד : מתי החלה להיכתב , בתקופת המשנה והתלמוד , או רק מאות שנים מאוחר יותר — בתקופת הגאונים ? ( שאלה היסטורית וגיאוגראפית גם יחד . ( השאלה השניה , התלויה בראשונה היא ו האם ספרות זו אותנטית , כלומר , האם היא פרי יצירתם של התנאים המוזכרים בה לרוב , או שמא אינה אלא זיוף —יצירה פסיאודו אפיגראפית מאוחרת שלא ניתן ללמוד ממנה דבר על תקופת המשנה ? כמובן , שלא זה המקום לענות על שאלות אלו במלואן , אלא רק להפנות את תשומת הלב לשדה בור נשכח 1 הזקוק לחריש מרובד . קודם שיניב את פירותיו . 1 סקירת ספרות זו ובעיותיה , ראה Leiden— Koln 1980 I . Gruenwald , Apocalyptic and Merkavah Mysticism , :
|
|