|
|
עמוד:9
מבוא סיבות רבות ושונות גרמו לכך שחוקרי התפילה המובהקים הדירו עיניהם מספרות ההיכלות , ואיני יכול לפורטם כי רבים הם . אמנם , י' אלבוגן הקדיש כמה עמודים בספרו להשפעת תורת הסוד על התפילה , אך באותם דפים לא ניכרת אותה ראייה רחבה המשתקפת מחלקיו האחרים של ספרו החשוב . כיוצא בו , ואף פחות הימנו , מצוי בספרו של י' היינימן על התפילה בתקופת התלמוד . למרות פריצת הדרך הגדולה הכלולה , בגלוי ובמרומז , במחקריו של היינימן , לא חדרו הקבלה בכלל , וספרות ההיכלות בפרט , לתוך ספרו ועולמו העיוני . קרוב לוודאי שאת הסיבה לכך יש לתלות בעובדה שהיינימן התייחס לתפילה בתקופתה המעצבת —זמן התנאים והאמוראים , אשר להם , על פי הסברה המקובלת , לא היה עסק בנסתרות , וכיוון שה'קבלה' היא מאוחרת , לפי גישה זו , ממילא אין מקום ללומדי התלמוד של אותה תקופה ולחוקרים אותה , לעסוק בענייני סוד . דומה כי כך גם יש לראות את התייחסותו של היינימן לזיקת 'עלינו לשבח' לספרות ההיכלות , המצטמצמת בהערת שוליים בלבד . (!) מחקריו של ג' שלום האירו באור יקרות את ספרות ההיכלות , ושינו את דעת הבריות ביחס לטיבה של ספרות זה . אמנם , את עיקר כוחו לא השקיע שלום בספרות ההיכלות , אך ברוחב דעתו ובפרסום מחקרים וטכסטים , הפכה ספרות זו לשדה מחקר שרבים החלו לבקש לעבדו ולשמרו . דא עקא , שמבין חובשי ספסלי בית המדרש העוסקים במשנתו של ר' עקיבא , לא ניפנו עד עתה לדון בר' עקיבא המתאר את ההיכלות , ואת הדרך להגיע אליהם . דומה כי הזנחה זו של ספרות ההיכלות מצד אלו האמונים על הספרות התלמודית , גרמה לכך שספרות ההיכלות נתפשה , כביכול , כעץ ללא שורשים , אילן שכדי לגדלו אין צורך , כמעט , בידע בעולם התלמודי בכלל , ובתפילה בפרט . 1 אלבוגן , עמי . 291—281 2 היינימן , התפילה , עמ' 175 הע' ; 43 הנ"ל , עיוני , עמ' 15 הע' , 16 עמ' . 17 את דעתו המפורשת בענין זה גילה היינימן בהשלמות אצל אלבוגן , עמ' 457 הע' ... ' : 8 אין להתעלם מכך שמיסטיקה היא עניינו של הפרט ולא של הציבור . תפילה בצורה מיסטית ואקסטאטית , אם נתמיד בה בעקיבות , סופה שתביא , כמו שהיה הדבר בחסידות , לביטולה של התפילה בציבור . ' דומה שאין צורך להראות שאין ביסוס לדברים אלו .
|
|