|
|
עמוד:12
מצפים אפוא למצוא לכידות ( קוהרנטיות . ( לא כן באשר להגות הדתית של ימי הביניים . ראשית , המידע הפילוסופי חלחל לז'נרים רבים של כתיבה מחוץ למסכתות הפילוסופיות הטהורות . פרשנות , דרשנות והיבטים רעיוניים בכתבי חוק ( הלכה ) הם חלק מתוך הז'נרים החדשים שהמידע הפילוסופי מצא דרכו אליהם בימי הביניים . ואת אף ואת : החשיבה בעולם דתי הביאה לסיגול העיסוק בפילוסופיה לתשתית הנורמטיבית של החברה הדתית השמרנית . התופעה שמחבר מביע גישות סותרות לאותה סוגיה שבה ונשנית בהגות היהודית של ימי הביניים . במקביל התפתחו טכניקות שתות ומגוונות להסתיר את כוונתו האותנטית של המחבר . תולדות הכתיבה האזוטרית הן סיפור ההישרדות של החשיבה החופשית והביקורתית , המגיעה לעתים לתפיסות המתעמתות עם השקפת העולם הדתית בתוך חברה דתית שמרנית . ומזווית אחרת : הכתיבה האזוטרית משקפת את פועלם של הוגים שמבחינתם המדע הוא הפוסק העליון . כאשר מתגלית סתירה בין האמת הדתית לאמת המדעית האזוטריקן מסתיר את דבקותו באמת המדעית . דוגמה מפורסמת היא תפיסת קדמות העולם , שהייתה נחלתם של רוב המדענים בימי הביניים , ושנתפסה כסותרת את הבריאה . כתיבתו החידתית של האזוטריקן מאפשרת לו שלא להידחות מהקהילה בשל השקפותיו . בלוגיקה של ימי הביניים ראה . 1993 , pp . 129-153 A . Broadie , Introduction to Medieval Logic , Oxford בחיבורנו לא נבחין בין 'סתירה' ל'הפך . מן הראוי להעיר עוד , שהמונח ימי הביניים הננקט כאן ולהלן מתייחם על פי רוב למאות ה , 15-12 כלומר לתקופה המכונה במחקר 'ימי הביניים המאוחרים . ' כתיבה וסתירות החיבור שלנו עוסק בתופעת הכתיבה המכילה סתירות מכוונות , שהייתה רווחת בהגות היהודית השכלתנית בימי הביניים , החל מן המאה ה 12 וכלה במאה ה . 15 העניין שלנו מתמקד בסתירות שנועדו במישרין להצניע ולהסתיר תכנים מסוימים מציבורים מובחנים , כגון חסרי השכלה ' ) המון ( ' או בעלי עמדה המתנגדת לעמדת הכותב ' ) אנשי הדת , ' לאמור נציגי הממסד הדתי . ( כתיבה זו מתבטאת באופנים אחדים : ( א ) חיבורים שיש בהם סתירות פנימיות מכוונות מסיבות פוליטיות . המחבר הפילוסוף או האינטלקטואל ביקש להצניע את דעותיו האותנטיות במעטה הסתירה . מציאותם של חיבורים בעלי סתירות פנימיות מחייבת את קיומה של
|
|