|
|
עמוד:9
פתח דבר פרופ' יהודה אליצור ( תרע"א תשנ"ח ) סלל דרך ייחודית בחקר המקרא ובהבנת העולם המקראי . מתוך רקע מבוסס הכולל הכרה יסודית ומקיפה של ארצות המקרא ותרבותם , התעודות בנות הזמן והממצאים הארכיאולוגיים , חוזר אליצור אל המקרא עצמו , עומד על השקפת העולם הבוקעת מתוכו , ואינו נמנע מלהרהר אף במשמעותו של המסר לדורנו . הוא נוטה לעסוק במיוחד בהיסטוריוגרפיה המקראית תוך חשיפת העקרונות האמוניים שהנחו אותה . לדעת אליצור , ההתעסקות היתרה של חקר המקרא הקלאסי בשאלות של נוסח ובנסיונות לחשוף מקורות וגלגוליהם , הביאה ליצירת מתורות אשר לעתים קרובות אינן עומדות במבחן ההגיון המדעי . יתרה מזאת , התמקדות זו בנוסח ובמקורות אף הסיחה את הדעת מן העיקר — המקרא גופו , המבטא מחשבה בהירה , אחידה ומקיפה . פרופ' אליצור זכה להעמיד תלמידים הרבה במשך עשרות שנות הוראה , ולמעשה לעצב אסכולה שכבר העמידה דור שני ושלישי . את תורתו השמיע במשך השנים באוניברסיטת בר אילן ובמוסדות אחרים , וגם בהרצאות רבות לציבור הרחב . מחקריו הושמעו בכינוסים מדעיים ובסדנאות חוקרים . במשך שנים רבות היה שותף לפעילות החברה לחקר המקרא והיה מן האישים המרכזיים בחוג התנ"ך בבית ראש הממשלה דוד בן גוריק . בספר זה קובצו 52 מאמרים מתוך יבולו הספרותי של פרופ' אליצור . מאמרים אלו נתפרסמו במשך למעלה מחמישים שנה בבמות שונות , והם מוגשים כאן מחדש בלבוש אחיד ובתוספת הערות מעדכנות לפי הצורך . המבחר משקף את דרכו המחקרית והרעיונית של המחבר ומאיר אותה מזוויות שונות . הקובץ פותח במאמר "אמונה ומדע בפרשנות המקרא — עקרונות , תחומים ומגמות . " במאמר זה הציג פרופ' אליצור את משנתו העקרונית המשלבת בין אמונה , חשיבה עצמאית ומחקר עדכני . רוב שערי הקובץ מלווים את המקרא בהיבט היסטורי החל מתקופת האבות עד לאחר חורבן בית ראשון . שער מיוחד מוקדש להבנת נבואותיהם של נביאי הכתב על רקע מאורעות זמנם . שני השערים החותמים עוסקים במחשבת המקרא ובגיאוגראפיה היסטורית של ארץ ישראל . הכנת הקובץ החלה בחיי המחבר ובהנחייתו , והוא שהתווה את המבנה הבסיסי של הספר . מלאכת העריכה , שנעשתה בידי תלמידו ד"ר עמוס פריש ובנו ד"ר יואל אליצור , היתה רבה מן הצפוי . היא כללה את בחירת המאמרים שיכונסו בקובץ ואת חלוקתם לשערים , תיקון שגיאות דפוס והוספת מראי מקום וציונים ביבליוגראפיים , ואף עדכון גיאוגראפי וארכיאולוגי בשל הזמן הרב שחלף מאז פרסום המאמרים . חלק מן המאמרים היו במקורם הרצאות שהושמעו בפני חוקרים ונלוו אליהם דיון ותשובת המרצה . באלה הושמט הדיון , ורק במקרה שהיה בתשובת המרצה חידוש מיוחד שלא נאמר בגוף המאמר
|
|