הקדמה

עמוד:11

והאדם עד לדבקות ולאהבה האינסופית . וביתר דיוק , בין מצוקה כאפיון קיומי מתמיד ויציב לבין היעלמותה בשלב התודעתי העליון מתוך דבקות באל . לפיכך מטרת המינוח הפילוסופי אינה אלא לציין מגמות ותחומי עניין . הפנומנולוגיה עניינה דיון מהותני בעל משיכה למטאפיזיקה , בעוד הפילוסופיה הקיומית ( אקזיסטנציאליזם ) משקפת אכזבה מהמשיכה הנזכרת ופנייה למצוקות כעובדות יציבות של החיים . מעתה ברצוני לברר ולהגדיר : מה ההבדל בין הגות פנומנולוגית להגות קיומית במחשבת הרי"ר ובהגדרותיה ? ( א ) תבונה וטעם . ההגות הפנומנולוגית של הרי"ד מבקשת להתחקות אחר מבנה התודעה הדתית . גישתה היא גישה מהותנית , לאמור היא מבודדת את המרכיבים המהותיים מתוך התופעה הדתית . הפנומנולוגיה היא הכלי שהרי"ד השתמש בו לחשוף את התודעה הסובייקטיבית , ואת מאמציו השקיע בהצגת זיקתה למישור הפעילות הממשית . בין המרכיבים של התודעה הסובייקטיבית נמצא את התודעה המטאפיזית , לאמור אותה תודעה אנושית התרה אחר החקר המופשט של האלוהות ואחר הסיבתיות והטעם של המעשה האלוהי . לעומת זאת נקודת המוצא של ההגות הקיומית של הרי"ד היא דחייה מוחלטת של 5 הגורם המטאפיזי והסיבתי . גם הקוטב של השליטה המדעית על הטבע , הממשיך להתקיים בדיאלקטיקה של הרי"ד , איננו עוסק בטעמים ובסיבתיות . קוטב זה ממשיך להסתמך על גישתו של הרמן כהן ועל האסכולה הקונבנציונליסטית בפילוסופיה של המדע , ושתיהן דוחות את המטאפיזיקה . על כן התחקה הרי"ד בתקופת הבלעדיות הפנומנולוגית אחר התודעה המופשטת של האלוהות ואף הציג מודלים שונים של האלוהות . לעומת זאת הדיונים הקיומיים בהגותו שוללים את המטאפיזיקה מכול וכול , גם כגורם תודעתי . ליתר דיוק , המטאפיזיקה איננה מעניינת עוד . לעתים המטאפיזיקה נדחית מכול וכול ולעתים היא מציינת אופן התייחסות לעולם ; אולם שוב אין התודעה המטאפיזית כשלעצמה מושא לדיון כבכתבים הפנומנולוגיים . באותה מידה בהגותו הפנומנולוגית הדגיש הרי"ד את חתירת התודעה לטרנסצנדנטי , יש שטענו כי קירקגור כהוגה קיומי הרחיב את המושג סובייקטיבי כהענקת משמעות בכך שהוא שילב בו את התחום המוסרי ( אחריות , זיקה , בחירה וכדומה . ( ראה . London 1972 , p . 97 Poole , Towards Deep Subjectivity , New York , Evanston , San Francisco & R . גישתו של הרי"ד מלמדת על הבנה שונה . הוא סבר כי הקיומיות משמעה שינוי המושג סובייקטיבי על ידי ריקונו מההתייחסות למטאפיזי ( אף כביטוי תודעתי בלבד . (

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר