|
|
עמוד:11
ההלכה הוא גישתו הנאו-קאנטיאנית של כהן . למעשה אין זה כלי בלבד ; האידאליזם של כהן והמחשבה ההלכתית מתלכדים בנקודות מסוימות . וכך אני מתכוון להציג את מהלך התפתחות הרעיונות ב'איש ההלכה' על פי מבנהו של החיבור וסדר רעיונותיו . חלק ראשון : מבנה אישיותו של איש ההלכה א . ההכרה הטהורה של איש ההלכה ( סעיפים א-ח . ( החיבור פותח בהצגת הטיפוס איש ההלכה כמורכב משני טיפוסים - איש הדת ואיש הדעת . לאחר תיאור קצר של איש הדעת הגדיר הרי"ד את איש הדת , ועמד בהרחבה על תכונותיו . הוא אף הציג מודלים מובהקים של איש דת , והדגימם בדמויות היסטוריות - הרמב"ם וקאנט ; במקביל שלל את מאפייניו של איש הדת מהגותו של הרמן כהן . רק לאחר שהציג הרי"ד את איש ההלכה , פירט את מאפייניו של איש הדעת בהרחבה . מעתה נתגלה הגורם הלטנטי המנתב את סגנון הכתיבה של הרי"ד : החיבור משקף את הכרתו ותודעתו של איש ההלכה האידאלי ; וההכרה והתודעה כמות שהן מושתתות , כאמור , במלואן על הגותו של הרמן כהן . בכוונתי להראות , שהשפעתו של קסירר איננה ניכרת ב'איש ההלכה , ' אף שהגות זו הטביעה חותם מהותי על חיבוריו האחרים של הרי"ד . האידאליזם ההכרתי של כהן הוא מנגנון פילוסופי כמעט יחיד , המאפשר את הבנת הכרתו של איש ההלכה . ב . בעיית ההכרה כנורמה ( סעיף ט . ( בשלב השני נדרש הרי"ד להגן על שימושו בכלים ההכרתיים של כהן לתיאור ההלכה העיונית , שהיא נורמטיבית באופייה . המהלך שנקט היה מתמטיזציה של ההלכה , לאמור כינונה על 'שיעורים ומידות , ' ומהלך זה אפשר את התאמתה למתודת האינפיניטסימל של כהן . במקביל , תורת המוסר של כהן מאפשרת את החלת האידאליזם ההכרתי על מערכת נורמטיבית כמו ההלכה . הרי"ד עיצב את הרצון הטהור של איש ההלכה על פי תורת המוסר של חרמן כהן , שבה ממלא 'איש החוק והמשפט' מקום מהותי . הרי"ד המשיך את גזירת הממד המוסרי והיצירתי של איש ההלכה על פי המתודה הטרנסצנדנטלית , כאשר את מקום החוק ממלאת ההלכה . מכאן ואילך
|
|