ערים — תיכנון ובנייה

עמוד:63

היהודים ורחוב חב"ד שברובע היהודי , כאשר נחשף רחוב מרוצף כרוחב הולם של 22 . 5 מ . ' הרחוב , כפי שנתגלה , הוא מן התקופה הביזאנטית , ואכן לדעת החופר , פרופ' נ' אביגד , נבנה החלק הדרומי של הרחוב בימי יוסטיניאנוס במאה השישית . אבל לדעתנו אין קטע דרומי זה של הרחוב יכול להיות אלא גלגול מחודש מן התקופה הביזאנטית של רחוב שנוסד לראשונה במאה השנייה או במאה השלישית ולפי שעה לא נתגלו שרידיו . עורק תנועה ראשי זה מגיע אל השער הצפוני , העיקרי , של העיר בזוית חדה ממערב , בעוד שעורק התנועה אשר ניגש אל מול החומה והשער בניצב , הוא רחוב הקארדו המשני . רחוב זה מיוצג היטב על גבי מפת הפסיפס של מידבא ויורשו כיום ( בחלקו ; News ' , 1 EJ . 27 ( 1977 ) , pp . 55-56 N . Avigad , 'Jerusalem , the Jewish Quarter of the Old City , 1976 , Notes and 45 וראה גם אביגד , העיר העליונה , לעיל , הערה . 43 46 על האפשרות ליישב את הקושי הארכאולוגי ןהריצוף והכותרות הביזאנטיים , כמו גם מציאת חרסים ביזאנטיים מתחת לריצוף בנקודה מסוימת ) עם ההנחה שהרחוב — בייסודו הראשון — הוא רומי מאוחר , והביזאנטים רק בנוהו מחדש , הרצה המחבר בקונגרס הארכיאולוגי השמיני בישראל , שנערך בירושלים ב ; 1980 וראה בחוברת התקצירים שם , עמ' . 39 פירסום מלא של הטיעונים , המתבססים על אופיו של הרחוב ועל אופיה של ירושלים הרומית ושבחלקם מובאים בדיוננו להלן , טרם ראה אור . שער נאפוליס במפת מידבא . שרידיו נתגלו מתחת לשער שכם שבחומה התורכית . לטניו רחבת העמוד , על שמו נקרא השער בערבית 'באב אל עמודי . השווה את כיוון הקארדו הראשי ביחס לשער במציאות , לעומת מרכזיותו על פי הדימוי בעיני צייר המפה . הקארדו המשני , אף הוא רחוב עמודים , מעוטר בקשת , במקום חיבורו לרחבה . מטעמי נוחות הוטה התצלום ; במקור תואר השער בשמאלה של העיר . ראה תמונת העיר במלואה , כרך ראשון , עמי ; 277 באדיבות ר' קליב

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר