מבוא

עמוד:12

הציגו את תוצאותיהן . הרי אינו דומה דרשן נוצרי - המטיף ביוונית , בכל גינוני הריטוריקה היוונית - לדרשן יהודי , היושב ודורש בארמית ( או בעבריתו ) לפני ציבורו היהודי . עיון זה יוביל אותנו לשפע החיבורים והז'אנרים שבהם משוקעות דרשות הכנסייה , לעומת הקבצים היהודיים , שעל - אף ההבדלים בין אחד לחברו , הם בסופו של דבר אחידים למדי בדרך הצגת הדרשות והפירושים . בפרק זה אף ננסה לתאר את ראשי המדברים בין הנוצרים ; בזמניהם ובלשונותיהם נעסוק בהמשך . בפרקים ג - ה נתמקד בחיבורו החשוב של יוסטינוס מרטיר , " דו - שיח עם טריפון", אשר חושף את עוצמת הוויכוח הדרשני בין הנצרות והיהדות , כפי שנצטיירה בעיני נוצרי בן המאה השנייה . נעמיד את דרשותיו של יוסטינוס מול דרשות של חז"ל במכילתא ובבראשית רבה , כדי להתרשם מגישותיהם השונות לבעיות דומות במקרא ובמסורת היהודית . פרקים ו - ז מוקדשים לאחד מענקי הרוח של הכנסייה - אב הכנסייה אוריגנס , שחי וכתב בקיסריה בשליש השני של המאה השלישית . אוריגנס התעניין מאוד בפרשנות היהודית והתמסר להבנת המקרא גם במקורו העברי . דרשותיו ופירושיו חושפים בפנינו את האתגר הגדול שהוא בוודאי הציב בפני הקהילה היהודית של ימיו . הירונימוס , אשר התבודד במינזר בבית - לחם , בשלהי המאה הרביעית , האמין בחשיבותו של הנוסח העברי של המקרא וטרח להכין תרגום חדש ללטינית , המבוסס על הנוסח העברי ' האמיתי'. בפירושו לקהלת הוא מרבה להביא מסורות יהודיות שלמד ממורה עברי , אתו למד בחברותא . בפרק הזה , השמיני , נשווה את פירושו עם מדרשי חז"ל לקהלת . לבסוף , בפרק ט', נסכם את קורות המפגש המקראי שערכנו בספר זה , ונעיף מבט קצר על עוד ארבע דמויות בכנסייה , תוך הדגשת סוג החיבורים השונים שכתבו . נעביר לנגד עינינו את האסכולה שהתפתחה בכנסייה שבסוריה , ונטפל בקצרה בעוד שניים מסופרי - הכנסייה בארץ . הוספנו נספח הדן בבעיה מיתודולוגית של הפולמוס הדתי ומדרש המקרא . תקוותי היא שספר קטן זה יפתח פתח לשפע הממתין לבעל המדרש הנזקק לכתבי הכנסייה .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר