ב. נופי הארץ ואקלימה

עמוד:19

( 4 ) מזרח הנגב . חלקו המזרחי של הנגב הוא המשכו של רכס ההרים המרכזי . תנאי האקלים הם הקובעים את גבולו , כמו בחלקו המערבי . כ 25 ק"מ מדרום לחברון משתפל השטח בתלילות רבה מדי עד 540-450 מ , ' בערך . בקו זה מתחיל האקלים הצחיח למחצה האופייני לנגב ; ככל שמדרימים , כן פוחתת כמות המישקעים . על אף גובהו היחסי של השטח , אדמת הלס היא על פי רוב מישורית , בדומה לשטחים הנרחבים של מערב הנגב . ואולם , אפילו הבדלים קטנים בטמפראטורות ובלחות עשויים להגביר את סיכויי החקלאות . דומה , שזו הסיבה , שבמזרח הנגב היתה התיישבות רצופה יותר מאשר בשטח הנמוך יותר שבסביבת באר שבע . הערים המרכזיות באיזור היו / גרד וחךמה , ששכנו בגדה המזרחית של נחל באר שבע ( ואדי משאש . ( אך גם בחלק זה של הנגב היו הפסקות בהתיישבות , וחיו בו רק נוודים . גם היום אין בו יישובי קבע פרט לערים החדשות ההולכות ונבנות . ןגרוער הקדומה , הנמצאת כ 25 ק"מ מדרום מזרח _לבאר שבע , שכנה בגבול השטח המיושב אף בימי פריחתו של האיזור . דרומית יותר מתחילים המדבריות הנרחבים . מדבריות אלה , שלא נחשבו על הנגב , נקראים במקרא בשמות שונים , כגון מדבר צץ , מדבר פאךן ומדבר סיני . ההרים מתרוממים בהדרגה לגובה של 1 , 000 מי ויותר בהר ךמון , כ 65 ק"מ מדרום לבאר שבע . ברמות הגבוהות יותר של האיזור כמות המישקעים גדולה יותר במקצת , דבר המאפשר מעט חקלאות . ואולם , בתקופת המקרא היתה חשיבותו העיקרית של האיזור בדרבים שהוליכו למצרים , לסיני ולאדום . הגנה עליהן שרשרת של מצודות , שבחסותן התפתחו פה ושם יישובי ארעי , שהיו פזורים על פני שטחים נרחבים . שלושה שקעים מרהיבים מבתרים את הרי הדרום במזרח ; המכתש הקטן , המכתש הגדול ומכתש רמון , המסמנים את הגבול האחרון של ההתיישבות ושל חקלאות כלשהי . ממזרח להם משתרע הישימון הפראי והצחיח , שמבתרים אותו ערוצים גדולים ועמוקים , שנוצרו בתקופה הפלוביאלית . זהו מדבר צין שבגבולה הדרומי של ארץ כנען . ( ג ) שקע הירדן שבר גיאולוגי זה הוא הגורם העיקרי שקבע את פניה של _ארץ ישראל . זהו שקע עמוק וארוך , שרוחבו 16 ק"מ . באמצע השקע זורם הירדן , היורד מרגלי החרמון אל ים המלח , מגובה של כ 90 מי מעל פני הים בצפון ל 590 מ' מתחת לפני הים בנקודה שבה הוא נשפך אל ים המלח — הנקודה הנמוכה ביותר בעולם . משם השקע עולה בהדרגה עד לגובה של כ 225 מי מעל פני הים — הנקודה הגבוהה ביותר בערבה — ושוב יורד אל חוף ים סוף . אך חשוב יותר מן הגובה המוחלט הוא _מיפלסו של השקע ביחס להרים שמשני עבריו . מורדותיהם על פי רוב תלולים , ולא אחת הם יוצרים תהומות ענקיות . במקומות רבים מתרומם הרכס המערבי לגובה של 900 מי ויותר מעל לשקע , וההרים שבמזרח אף גבוהים יותר . שקע הירדן מפריד אפוא בבירור בין שני האזורים ההרריים , וזו גם הסיבה לשוני הרב באקלים השורר בה . גם בצפון עמק הירדן חם ויבש למדי , אך בדרום האקלים מדברי , והטמפראטורות הן הגבוהות ביותר בארץ . צמחייה טרופית מתפתחת בבל מקום שבו נובע מעיין או זורם נחל . ניתן לחלק את שקע הירדן לחמישה אזורים : ( ו ) עמק החולה . חלקו הצפוני של עמק החולה מתחיל בעיון המקראית . זהו עמק — אף שגובהו 540 מי — שתוחמים אותו הליטאני במערב והחרמון המושלג במזרח . חבל ארץ פורה

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר