|
|
עמוד:6
בגדד , שלא הרחק מדרום לה שכנה ב 3 ל הקדומה . היום מתחברים שני הנהרות במרחק של 150 ק"מ מצפון למפרץ הפרסי , שהוא הגבול הדרומי המזרחי של יהסהרון הפורה . ' בימי קדם הגיע הים לנקודה שמצפון לחוף המפרץ של ימינו , ושני הנהרות השתפכו אל הים בנפרד . אור ( כשדים ) שבאיזור זה וניצנה שבגבול מדבר סיני שוכנות בקו רוחב גיאוגראפי אחר . ארץ ישראל שוכנת בקצהו הדרומי המערבי של יהסהרון הפורה / והיא מן הקטנות והדלות שבאחיותיו . חשיבותה הגיאו פוליטית העיקרית היא היותה ארץ מעבר אל מצרים , ארץ התרבות החשובה האחרת . רצועת המדבר המפרידה בין ארץ ישראל למצרים , שאורכה כ 200 ק"מ , היתה מחיצה וגבול בין יבשות אסיה ואפריקה , מזה , וגשר מעבר יחיד ביניהן , מזה . בשתי ארצותיהם של הנהרות הגדולים — ארץ הפרת והחידקל וארץ הנילוס ( היאור ) — הונחו יסודות הציביליזאציה האנושית בשלהי האלף הרביעי לפני סה"נ ובתחילת האלף השלישי . בשתי אתצות אלו קמו הממלכות האדירות הראשונות , שהצליחו להטיל על אוכלוסייתן משטר של ארגון וליכוד וביקשו לפרוש את שלטונן גם על ארצות אשר מעבר לגבולותיהן . סייעו לכך נסיבות גיאוגראפיות וכלכליות שדמו אלו לאלו : מישורים נרחבים , שפוריותם ועושרם היו תלויים בנהרות הגדולים . הנהר השקה את אדמותיהם והפרה אותן , והוא שימש עורק תחבורה נוח וזול , שליכד את תושבי הארץ וקשר ביניהם . ניצול הנהר הצריך ארגון בוח האדם _מפעלי בנייה — כגון תעלות וסכרים — בקנה מידה גדול בתחום רחב ממדים . נסיבות מעין אלו לא היו בארץ ישראל ובסוריה , שתכונותיהן הגיאוגראפיות סייעו לפירוד חבלי הארץ והערימו מכשולים בדרך לאיחודם , ובראש וראשונה שלושת הנהרות הזורמים לאורכן : האורוננ 1 ס ( אךנת , ( הזורם צפונה , והליטני והירדן , הזורמים דרומה . עם זאת התפתחו ערים גם בעמקי הנהרות האלה , כגון בקעת העמוק ( אנטיוכיה ) שבצפון סוריה ! בקעת לבנון , המשתרעת בין רכסי הלבנון לרכסי השריון ו ואזורים אחדים בעמק הירדן , כמו , למשל , בקעת הירמוך , עמק בית שאן , עמק סוכות ובקעת יריחו . החפירות ביריחו הוכיחו , כי במקום זה שכנה אחת הערים הקדומות ביותר במזרח התיכון , עיר שראשיתה בתקופת האבן — כנראה באל ף השמיני לפני סה"נ , בשחר הציביליזאציה האנושית בחלק זה של העולם . תכונות אלו נזכרות במקרא בתיאור כיכר הירדן : וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה ... כגן הי כארץ מצרים ) ... ברי יג : י . ( דומה , שגם שם שררו תנאים נוחים להיאחזותו של האדם הקדמון ביישוב חקלאי של קבע , אלא שאפשרויות ההשקיה ושטחי היישוב היו מצומצמים , וגם לא נוצרו הנסיבות החיצוניות שהיו עשויות להביא לאיחוד מדיני רחב היקף . ארץ ישראל וסוריה היו תחום ביניים בין מיסופוטאמיה למצרים , הן מבחינה כלכלית הן מבחינה מדינית . כל אחת מן הממלכות האדירות שמשני עברי 'הסהרון הפורה' ראתה בחבל ארץ זה תחום מעבר אל יריבתה , ושתיהן ביקשו להטיל עליו את מרותן , בעיקר כדי לשלוט על הדרכים שעברו בו , במגמה להפיק תועלת משלוחות המסחר ולהשתמש בהן כראש גשר להגנה או להתקפה . מצבה של ארץ ישראל כתחום מעבר _וכאיזור ספר בין מעצמות אדירות הטביע את חותמו על כל תולדותיה . עברו בה עמים ונפגשו בה השפעות תרבות מן הצפון ומן הדרום , ובפרקי זמן ארוכים היתה כבושה בידי שליטים זרים . מצב זה אמנם לא איפשר לה התפתחות מדינית וכלכלית עצמאית , אך עם זאת עשה אותה'שותפה לכל הישגי הציביליזאציה בימי
|
|