|
|
עמוד:2
שלפנינו נהפכו , למעשה , לספר שלם בפני עצמו , ולכן החלטנו לא לכרוך את הופעתו בגמר הכרך השני . בוודאי יראה הקורא ברכה גם בניקוד המלא שניקדנו את רוב שמות המקומות . השתדלנו לנקד גם את השמות שניקודם אינו ברור , כגון השמות המצריים , שנשתמרו רק בכתיב חסר תנועות . במקרים אלה אין התנועות אלא משוערות , אך ראינו לנכון להקל בצורה זו על הקורא את היגוי השמות , במקום להשאיר את הקורא ללא שום הנחיות . אני מודה לתלמידי ועוזרי משה כוכבי , שעזר לי בהתקנת המפתחות , ותודה לבבית לרעייתי , שסייעה הרבה בידי במשך כל העבודה . ראשיתה של עבודה זו בטיולים שטיילתי בנופי הארץ , שבהם זכיתי עוד בהיותי תלמיד בית הספר הריאלי בחיפה ובית הספר החקלאי במקווה ישראל וכמדריך בתנועת יהנוער העוברי . בייחוד אני שמח , כי בשנים אלו הספקתי לסייר ברבים מחבלי הארץ הסגורים היום לפני המבקר היהודי . אני מרגיש בחסרון הגדול שמעולם לא זכיתי לבקר בעבר הירדן המזרחי , ואני תפילה , שעוד נזכה לכך במהרה בימינו . המשכה של עבודה זו כרוך בתלמודי באוניברסיטה העברית , בעיקר אצל הפרופי בנימין מזר , ואחרי כן בעבודתי באגף העתיקות ובהוראה באוניברסיטה העברית . אני שמח , כי במשך כל השנים ניתן לי לשלב מחקר עיוני עם עבודת שדה , ודומני , שעתידו של המחקר הגיאוגראפי ההיסטורי של הארץ קשור בדרך זו . הקדשתו של ספר זה למורי ורבי פרופי בנימין מזר היא מקצת מהבעת התודה שאני חב לו . הוא אשר פתח לפני את שערי המחקר , הניח את היסודות , קבע את שיטת עבודתי והקדיש לי שעות רבות מזמנו לליבון בעיות שהתלבטתי בהן . רבים מרעיונותיו ומדעותיו משוקעים בדפי ספר זה — ביודעין ובלא יודעין — אף שמובן , שלא הסכמנו זה עם זה בכל דבר . בגישתי למקורות ההיסטוריים ולניצול המחקר הארכיאולוגי להבנת תהליכים בגיאוגראפיה ההיסטורית השתדלתי להיות נאמן לשיטת האסכולה שהעמיד פרופי מזר . ירושלים , ערב ראש השנה תשכ"ג י"א
|
|