1. היישוב בפתח המאה העשרים

עמוד:12

כמו מכונות מנמלי יפו וחיפה ליקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב , הייתה מבצע הנדסי מסובך ביותר , שהצריך כושר אלתור רב והשקעות גבוהות , ונמשך כמה חודשים . דוגמה נוספת : הוצאות העברת מכונות מיפו לחדיד ( בן שמן ) להקמת בית החרושת להפקת שמן זית , היו גבוהות ממחירו המקורי של הציוד שנקנה באירופה . הרוב המכריע של תושבי הארץ הערבים המשיך באורח החיים שהורגל בו מדורי דורות , וכמעט כל היישובים הכפריים בהם התגורר חלק ניכר מהתושבים הערבים , לא הושפעו מהתמורות שהתרחשו בכמה מהמרכזים העירוניים . טוב יותר היה מצב התחבורה הימית . מדינות אירופה השונות קיימו קווי ספנות קבועים לאניות קיטור לנמלי הארץ , לא מתוך מניעים כלכליים לטווח הקצר , אלא מתוך שיקולים פוליטיים וכלכליים לטווח הארוך . רמת השירותים הציבוריים ( תקשורת , בריאות , חינוך , רווחה ) הייתה ירודה ביותר , כמו בשאר חלקי האימפריה העות ' מאנית השוקעת . השלטונות גבו מסים כבדים , בעיקר מהאוכלוסייה החקלאית , מבלי להעניק בתמורה שירותים של ממש . המנגנונים הציבוריים , כולל מערכת המשפט , המשיכו להיחשב בעיני האירופים כסמל לאי יעילות , נחשלות ושחיתות כלכלית , שהקיפה את כל בעלי התפקידים , מהשוטר המקומי עד לשופט הראשי . בלי שוחד ושלמונים " ) בקשיש (" ביר רחבה , לא ניתן היה להשיג דבר , לא אצל הווזיר הראשי באיסטנבול ולא אצל השרת במשרד עירוני כלשהו . רק בתחום הביטחון הפנימי חל שיפור של ממש , בהשוואה לתקופות קודמות . הערים נהנו מביטחון יחסי , דבר שאפשר את פריצת החומות העתיקות שהקיפו אותן . גם בדרכים הראשיות הצליחו השלטונות לשמור על השקט . ואילו בחלק ניכר מסמלי הסטטוס של הקונסולים - הקוואס - שרת , מלווה ואיש בטחון צמוד

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר