קליטת העלייה ו"הסוגיה הדתית"

עמוד:468

המחקר הארכיאולוגי , הציונות וההתנגדות החרדית מיכאל פייגה הארכיאולוגיה היא חקר התרבות החומרית שהותיר מאחוריו האדם בתקופות היסטוריות קדומות . התחום המחקרי כולל פרקטיקות מגוונות , ובהן בעיקר חפירת אתרים עתיקים , טיפול פיזי בעצמים מהעבר ועיצוב תמונה כללית של מציאות חיים קדומה . בארץ–ישראל בוצעו חפירות ארכיאולוגיות רבות , שעוררו עניין רב בשל הקשר של הארץ אל ההיסטוריה והשורשים המיתיים של היהדות , הנצרות והאיסלאם . כבר באמצע המאה ה19– באו לארץ משלחות רבות של חופרים , בעיקר מאנגליה , צרפת , גרמניה וארצות הברית . במהלך השנים התפתחו אמנם ענפים שונים של הארכיאולוגיה של ארץישראל , אך עיקר עניינן של משלחות ראשונות אלו היה הארכיאולוגיה של תקופת המקרא . ארכיאולוגיה של יהודים בארץ–ישראל החלה מתפתחת בעיקר עם תחילת שלטון המנדט הבריטי והקמתם של מחלקת עתיקות , מכון מחקר באוניברסיטה העברית והחברה היהודית לחקירת ארץ–ישראל ועתיקותיה ( שעם הקמת המדינה נקראה החברה לחקירת ארץ–ישראל ועתיקותיה . ( לארכיאולוגיה המקראית נמצא מקום מיוחד בתפיסה ד' אמות מקברם של חבריהם היהודים , " לבין קבורתם בחלקות מיוחדות של "מסופקים . " בלחץ הנסיבות שנוצרו בתחום זה החליטה ממשלת רבין על הקמת בתי עלמין לקבורה אזרחית–חלופית , אולם קצב יישומה מאכזב ( ר' ערך קבורה אזרחית–חלופית במדור זה . ( מצב דברים זה ממחיש עד כמה השתנה מעמדה של " הסוגיה הדתית " בקליטת העלייה מאז שנות ה , 50– לנוכח ההבדל העצום באופיין של העליות ושל ארצות המוצא שלהן , וכן לנוכח השינויים שחלו בחברה הישראלית ובממסדיה . עליית ארצות האיסלאם , שהיתה ברובה עלייה דתית–מסורתית , נתקלה בממסדים שהיו ברובם חילוניים , ולא גילו במקרים רבים את הרגישות המתבקשת לאמונתם ולאורח חייהם המסורתי של העולים . לעומתה , עליית ברית המועצות , שהיתה כמעט כולה חילונית במובהק , נתקלה בממסדים שפעלו על פי חוקים ונורמות שהכתיבו במקרים רבים פוסקי הלכה , מבלי לגלות רגישות לאמונתם ולאורח חייהם של העולים . קיימת התלבטות באשר להערכת המגמות העתידיות וסיכויי השתלבותם של עולי בריה"מ בחברה הישראלית . "נבואות נחמה" בדבר השתלבותם העתידית בקבוצת הרוב של הוותיקים , כמעט בנוסח "כור ההיתוך , " נשמעות מכאן , ו"בשורות איוב" על גטואיזציה מוחלטת של מרבית העולים , מוכרזות מכאן . המציאות , כדרכה , יותר מורכבת והיא תיתן מענים שונים באמצעות תת–קבוצות שונות . דבר אחד אינו מוטל , ככל הנראה , בספק : העימות הבעייתי עם "הסוגיה הדתית" ישמר את שיעורי הנישואים הפנים–קבוצתיים ( אנדוגמיה , ( שהם גבוהים למדי , ויספק תמריצים נוספים למגמות הסגרגטיביות בקרב עולים אלה . לקריאה נוספת : מרדכי בר–און וצבי צמרת ( עורכים , ( שני עברי הגשר – דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל , ירושלים . 2003 תמר הורוביץ , בין שלוש תרבויות פוליטיות – העולים מבריתהמועצות לשעבר בישראל , ירושלים . 1996 דבורה הכהן , עולים בסערה – העלייה הגדולה וקליטתה בישראל , 1953-1948 – ירושלים . 1994 חנן חבר , יהודה שנהב , פנינה מוצפי–האלר ( עורכים , ( מזרחים בישראל , תל–אביב וירושלים . 2002 יוסי יונה ויהודה גודמן ( עורכים , ( מערבולת הזהויות – דיון ביקורתי בדתיות ובחילוניות בישראל , תל–אביב וירושלים . 2004 אפרים יער וזאב שביט , מגמות בחברה הישראלית , תל–אביב . 2001 אשר כהן , יהודים לא–יהודים – זהות יהודית ישראלית ואתגר הרחבת הלאום היהודי , ירושלים ורמת–גן . 2006 משה ליסק , העלייה הגדולה בשנות החמישים – כישלונו של כור ההיתוך , ירושלים . 1999 יוחנן פרס ואליעזר בן–רפאל , קירבה ומריבה – שסעים בחברה הישראלית , תל–אביב . 2006 ירון צור , קהילה קרועה – יהודי מרוקו והלאומיות , 1954-1943 תל–אביב . 2001 צבי צמרת , ימי כור ההיתוך , שדה–בוקר . 1993 ברוך קימרלינג , מהגרים , מתיישבים , ילידים , תל–אביב . 2004 משה שוקד ושלמה דשן , דור תמורה – שינוי והמשכיות בעולמם של יוצאי צפון–אפריקה , ירושלים . 1999 סמי שלום שיטרית , המאבק המזרחי בישראל , 2003-1948 – תלאביב . 2004 Soviet Union in Israel : Ten Years Later , Haifa 2000 . Al-Haj & Elazar Leshem , Immigrants from the Former

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא