|
|
עמוד:303
פתיחתו של עידן מעצב שבו מילאו תנועות הנוער תפקיד רב משמעות . תנועות הנוער היו אכן אחת התופעות הייחודיות בקהילות היהודיות במרכז אירופה ובמזרחה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם , התקופה שבה היתה עיקר התגבשותן . התופעה הזאת נעוצה בשינויים הרדיקליים שעברה החברה היהודית באותו הזמן , שינויים שהשתקפו בנוער יותר מבכל מגזר אחר . הם התרחשו במצב של משבר קבע בזירה הגיאופוליטית שהושפע משני אירועים מכוננים : המהפכה הבולשביקית והופעת מדינות חדשות על בסיס לאומי במקום האימפריות הרב–לאומיות . בהיות הנוער מגזר מרכזי בתהליכי המודרניזציה בכל חברה , ראוי לדון בשתי סוגיות מרכזיות : א . חשיבות תנועות הנוער היהודיות בתהליכים הללו ; ב . הכלים שבעזרתם פעלו תנועות הנוער כס 9 כנ 9 ת של המודרניזציה . הריבוי והגיוון של תנועות הנוער היהודיות נבעו משורשיהן הרעיוניים שהתבססו על המסרים שצמחו בשלושה זרמים רעיוניים : הנארודניקים הרוסיים , תנועת הנוער החופשית בגרמניה והסקאוטינג הבריטי . כל אחד מן המסרים האלה ענה על צורך ספציפי והוביל את תנועות הנוער ליעדים שהגדירו את אופיין . תנועת הנארודניקים ברוסיה נוצרה עם התגייסות גימנזיסטים וסטודנטים למען שינוי החברה הרוסית במהלך שנות ה70– של המאה ה . 19– היא אמנם חדלה להתקיים כתנועה בשנות ה , 80– ורבים מחבריה הקימו תאים טרוריסטיים , אך המסר שלה הונצח בספרות יפה , ובייחוד בספרו רב ההשפעה של הסופר הפולני בז'וזובסקי להבות , שהיה אהוב ונערץ בכל תנועות הנוער . להבות לימד את קוראיו כי ייעודו של הנוער הוא הגיוס להגשמת המטרות הכלליות , הלאומיות או החברתיות . המסר הנארודניקי הזה הסעיר את דמיונם של צעירים עוד עשרות שנים אחרי היעלמותה של התנועה . ידידיה שוהם , ממייסדי בית–אלפא , כתב ב1920– ביומנו , בעת ששכב בבית חולים ביפו חולה בקדחת : ... " כאשר קראתי בספר [ להבות , [ בשעה ששתיתי עד שיכרון את עוצמתה , יופייה , ומעל לכול – את הטוהר שלה , טוהר בלי כתם , לבן עד לסימוי עיניים , של כל אישיות שבספר – העמדתי את עצמי לידם ... גם לנו ' להבות' משלנו , אף שהזמנים אחרים היום , ויחסי אנוש הולידו כוחות אחרים בקרבנו , גם אנו נשרים כמוהם , אך ילידי יערות אחרים , פסגות אחרות . " הביטוי הממשי למסורת נארודניקית זו היה לימוד הבסיס העיוני של התנועה במערכת ההשכלה הלא פורמלית שהתקיימה במסגרת הקבוצה החינוכית . המסר הזה הגיע לתנועות הנוער היהודיות כמו צעירי ציון ברוסיה באופן ישיר , או באופן עקיף כמקרה השומר הצעיר , שהושפע מצעירי ציון של גליציה . תנועת הנוער הגרמנית החופשית , שנוסדה בראשית המאה ה , 20– הולידה את רעיון תרבות הנוער . אל מול האטומיזציה של החברה והפיכת בית הספר למעין פס ייצור , תופעות שהן תוצרי המהפכה התעשייתית , כשכל הערכים , כיאה לחברה הקפיטליסטית , עומדים למכירה , דרשה תנועת הנוער החופשית מהנוער להפנים מערכת ערכים אחרת , שאינה עומדת למכירה , והציבה מול האינדיווידואליזם הפראי את ערכי החברותה והרעות . הצבת תרבות הנוער כאנטיתזה לתרבות הבוגרים היתה משולבת בתופעה רחבה יותר – גילוי הנעורים כקטגוריה עצמאית , העומדת בפני עצמה . תנועות הנוער ענו על הצורך החברתי והפסיכולוגי של בני הנעורים להתאגד בקבוצות גיל מתוך יצירת מערכת נורמטיבית אוטונומית . "הנוער הגרמני החופשי" שהתאגד בתנועת ה"וואנדרפוגל" ניסח את עמדתו בכינוס הר מייסנר העילי בשלהי : 1913 "הנוער מבקש לעצב את חייו בעצמו , על אחריותו , לפי קביעתו העצמית ובכנותו הפנימית . " תנועת הנוער החופשית העלתה על נס את ריבונות הנוער שנושאה הוא המדריך . מנהיגי התנועה תיארו את היחסים בין המדריך לחניכיו כטעוני מתח ארוטי , ורושם העתים של ואנדר פוגל תיאר את חיי הקבוצות החד–מיניות כבעלות סבטקסט הומוסקסואלי . מתח זה דרש מסגרת קונספטואלית ואת זו נתנה הפסיכואנליזה הפרוידיאנית , שאף היא בת התקופה . המסרים הפסיכואנליטיים , בייחוד אלה הקשורים בסובלימציה ( עידונם של רגשות או מאוויים מיניים והעברתם ליישום מטרות רצויות , ( היו לאחד הבסיסים החינוכיים של התנועה . הסקאוטינג האנגלי ( הצופיות , ( שנוסד ב @ , 1908– הביא עמו את מורשת השיפור העצמי , ובשפת תנועות הנוער – הגשמה עצמית . בהגיעו למזרח אירופה הוא שינה את דגשיו . מה שנראה בעיני מייסדיו באנגליה כ"מסר לאומי , " היה טיפוח ערכי האימפריה הבריטית . הצופיות הגיעה למזרח אירופה בשיא התסיסה הלאומית במרחב . "המסר הלאומי" נעשה המוקד הרעיוני של תנועות הצופים שהוקמו במזרח אירופה . בפולין , למשל , המרכז החשוב ביותר של תנועת הצופים במרכז אירופה , נעשתה זו לנושאת הדגל של הלאומיות הפולנית . בתוך תקופה קצרה הפך המושג האינדיווידואליסטי של ההגשמה העצמית למושג קולקטיביסטי של התגייסות למען היעדים הלאומיים . הצלחתה של הצופיות נבעה מיכולתה לרתום את הצרכים הפסיכולוגיים של הנוער לצורכי החינוך התנועתי באמצעות שימוש במערכת של טקסי מעבר . מסרים היסטוריים במינונים שונים תנועות הנוער היהודיות קיבלו את המסרים ההיסטוריים האלה במינונים שונים , ואף אלה השתנו בתוך התנועות במרוצת השנים . בני הנעורים שהשתייכו למפלגות פוליטיות , כגון
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|