תהליכי חילון בין יהודי המזרח

עמוד:284

את ערכי החילוניות היהודית הצרפתית יחד עם היסודות הפדגוגיים והמיומנות המקצועית הנדרשים מכל מורה בצרפת עצמה . ללא הטפה מיותרת , ובתוך שהם נמנעים מעימות חזיתי עם הרבנים המקומיים , הטילו המורים האלה סדר יום חילוני על הקהילות שבתוכן פעלו – סדר יום שאמנם כיבד שבתות וחגים , אך הוציא את הילדים ממרותם של ראשי הישיבות וחכמי תלמודי התורה וסייע בידם לרכוש מקצועות "פרודוקטיביים" ( ובהם מלאכות יד "מודרניות" כמו חקלאות , חשמל ומכניקה , ( ואלה שחררו אותם מהתלות המשפחתית והקהילתית . העובדה שהחשיפה לחינוך המערבי התרחשה בד בבד עם התמורות הכלכליות הגדולות שנגרמו בעטייה של החדירה האירופית , פתחה לפני הבוגרים היהודיים מקור בלתי נדלה של אפשרויות תעסוקה , מה עוד שלא נתקלו בתחרות של ממש מצד האוכלוסייה המוסלמית , שזכתה רק באיחור רב יחסית לחינוך אירופי – שלא כאוכלוסייה הנוצרית המקומית . הנתונים שלהלן מורים על הפער בחינוך בין היהודים לבין סביבתם : בסוף מלחמת העולם השנייה רק 8 % מהמוסלמים בגיל בית הספר באלג'יריה קיבלו חינוך צרפתי מסודר , ואילו בקרב היהודים הגיע השיעור זה מכבר ל . 100 % – היהודים , שהיו 3 % מתוך האוכלוסייה וכ 15 % – מבעלי האזרחות הצרפתית , היו יותר מ 15 % – מכלל תלמידי התיכון . בחינוך הגבוה הם היו 87 % מכלל הסטודנטים לרפואה , קרוב ל 27 % מן הסטודנטים למשפטים , יותר מ 17 % ברוקחות וקרוב לשיעור הזה בשאר מקצועות מדעי הטבע . בלוב ובמרוקו היה שיעור היהודים שקיבלו חינוך אירופי מסודר , חרף היותו שיעור צנוע ( בהשוואה לאלג'יריה , למשל , ( גבוה לאין ערוך מזה של המוסלמים . כך , למשל , בזמן שבקרב ערביי לוב היה שיעור דוברי האיטלקית ב 5 % 1931– בלבד , הרי בקרב היהודים נע שיעורם בין 44 % ( טריפולי ) ל 67 % – ( בנגאזי , ( ובין 30 % ל 41 % – בקרב הנשים . במרוקו רק 13 % מהמוסלמים שבגיל בית הספר קיבלו חינוך מערבי מסודר , שעה שבקרב היהודים התקרב השיעור ל 60 % – ערב העלייה ההמונית ארצה . בלי להמעיט או להפריז במידת עוצמתן של התמורות שפקדו את החברה היהודית בארצות האיסלאם , הרי הנסיבות ההיסטוריות להופעתן , יחד עם אופיים המיוחד של הגורמים האנושיים שהובילו את תהליך החילון – יסודות פרגמטיים ולא–מהפכניים – גרמו שהמודרניזציה לא החלישה את תודעתם הייחודית של היהודים , בלי כל קשר למידת אדיקותם הדתית . מצב העניינים הזה נבע מכך שהחברה הכללית המשיכה לשמור על המחיצות האתניות והתרבותיות שהפרידו בין העדות – מגמה שהתחזקה אף יותר על רקע הופעת הקולוניאליזם האירופי , שיצר בכל מקום שאליו הגיע חברה ריבודיתהייררכית המורכבת מיסודות אתניים נפרדים – אירופיים , מוסלמיים , יהודיים – ללא כל אפשרות להתערבבות ביניהם , כל אחד ומנהגיו , כל אחד ושכונתו , כל אחד ומוסדותיו הקהילתיים וארגוניו לענייני ספורט , צדקה ותרבות . אפילו קבלת האזרחות הצרפתית לא ביטלה את כל המכשולים שנערמו על דרכם של יהודי אלג'יריה לאינטגרציה חברתית ופוליטית , שכן מיד לאחר פרסום פקודת כרמיה שטף את המושבה הצרפתית הוותיקה גל אנטישמי חסר תקדים בחריפותו ש"העמיד את היהודים במקומם . " יחד עם זאת , הזדמנויות לאינטראקציה פעילה בין היהודים לבין סביבתם לא היו חסרות בחיי היומיום – דבר שהתבטא , בין היתר , בשיעור לא מבוטל של נישואי תערובת ( בין יהודים לאירופים בעיקר ) בתקופה הקולוניאלית , כמו שמעידים הנתונים על מצרים שאסף סרג'ו דלה–פרגולה . במקרים אחרים , כמו בתורכיה של עידן התנזימאת ( רפורמות , ( שקדם למהפכת התורכים הצעירים , ובמידה מסוימת אף בצפון אפריקה הקולוניאלית , גרמה המודרניזציה , באופן פרדוקסלי , לחיזוקה הפוליטי של ההנהגה הדתית של הקהילה . אכן , מטעמים של נוחות פוליטית ומנהלית , הפיחו שלטונות תורכיה רוח חיים במחצית השנייה של המאה ה19– במוסד המסורתי של ה"מילאת" ( עדה ) כשהם מחייבים את כל היהודים – בדומה לשאר המיעוטים האתניים–הדתיים – לשמור על זיקתם הארגונית לקהילתם . בתוך כך הם גם הכריזו על "החכם באשי , " הרב הראשי , כמנהיגה הרשמי של ה"עדה" היהודית – חידוש חסר בסיס היסטורי לכל הדעות , שכן נהוג היה מאז ומעולם בקהילות הספרדיות שענייני ציבור נחתכים על ידי נגידים ובעלי שררה אחרים אשר בדרך כלל נמנים עם היסודות ה"חילוניים" של הקהילה . ללא דרישת השתלבות וטמיעה יוצא אפוא כי , לעומת מה שקרה בקרב יהודי אירופה , תהליכי המודרניזציה בארצות האיסלאם כמעט לא לוו בשום מקום אחוז היהודים במצרים שנישאו ללא–יהודים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא