מחזור החיים במשפחה חילונית

עמוד:278

לא מסורתית , ללמוד שפות שלא למד אותן כיהודי , לקרוא ספרות יפה הכוללת קריאה לניווט אלטרנטיבי של חייו . היה לו חשוב לדעת מה חושבים עליו המשכילים והחברה הלא יהודית . את מעגל חייו הוא עיצב על פי אירועים וסמלים ומאוויים שלא צמחו בעולם היהודי . הוא החל להתלבש כמו סביבתו הלא יהודית , לחלום על פוליטיקה אחרת , להצטרף למועדון אחר , לחיות את חייו כחיקוי של חיי גיבורי רומנים חדשים . הוא החל לסגוד לאמנים , לקבל את הטבע כמקום שבו יוכל לצמוח כאדם . הוא התגעגע לטבע , חלם על שיבה אליו כחלום א ; ר E ני מאוד . היהודי החדש גילה את "תרבות הפנאי . " סדר היום החדש שלו נפתח בקריאת עיתון , הוא הצטרף למועדונים פוליטיים וספרותיים , ביקר בתיאטרון והאזין לקונצרטים . הוא החל לטייל , להינפש , לדאוג לבריאותו , לעסוק בהתעמלות כדי לפתח הרמוניה בין גוף לנפש , לפתח את שמיעתו המוזיקלית . את כל אלה הבטיחה לו ההשכלה , כשהיא תובעת ממנו לשנות באופן רדיקלי את חיי היומיום שלו . היו יהודים שביקשו להשתלב בהשכלה בלי לנטוש את חיי הדת וההלכה , אך רבים הבינו כי אי אפשר לקיים את שני העולמות יחד וביקשו להפוך את עולמם לעולם המחר האזרחי . היהודי המודד את חייו על פי אמות מידה של השכלה ושוויון ערך לסביבתו לא צמח בבת אחת . הוא גם הופיע בצורות שונות וחלקיות : כאן הוא אוהד ספורט מושבע , כאן הוא מדקלם פוליטיקה נועזת , כאן הוא מכור לספרות בלשית , למוזיקה רומנטית או לפילוסופיה מוסרית , כאן הוא מחפש עצמו במיסטיקה סינית וכאן הוא כותב שירה ופיליטונים . השינוי הגדול המתרחש והולך הביא לתגובה סוערת של ציבורים דתיים שהתגבשו נגדו , לחרדיות , ולגעגועים אל עולם שנראה הולך ונעלם ועל כן אינו שותף לפצעים ולכאבים הפורצים כל הזמן . המשכיל היהודי מבקש את ההיסטוריה , את מה שהיה , הוא מבקש לרשום את פרטי הדברים או להסבירם באופן כזה שיישמרו במוזיאון . היהודי המשכיל חי בחיי יומיום חדשים ומצייר את המסורת , אוסף אותה , מסביר את חוכמתה , מקטלג אותה ומקליט . אך הוא מחפש בה גיבורים חדשים . מתאמן באורח החיים החדש אך חש כי לא תמיד הוא מצליח . הוא משתנה אך אף פעם לא מספיק . המעבר לאורח חיים הפורץ את גדר ההלכה נעשה המוני אצל פועלים יהודיים ואצל מהגרים . אלה גם אלה איבדו את הסמכות של המוסדות המסורתיים . חיי הפרנסה קשים מדי , הנדודים ממקום למקום בעקבות גירוש ובריחה חושפים את היהודי לחללים שבהם אין הוא מוצא הד לעולמות שנחרבו לנגד עיניו . שירותו בצבא וצאתו למלחמה במגויסים יהודיים לצבאות האויב , ואמונתו בשלום , שלה הוא יכול להתמסר כמדינאי , כל אלה פתחו עולמות . ההבנות הסוציאליסטיות למצבו של היהודי לא נתנו גיבוי לפרשנות המסורתית ושמו דגש במבחנים חדשים של היומיום . העבודה , התארגנות הפועל , הפוליטיקה של הפועלים , חג העבודה ופירוש פסח כחג החירות מעבדות , עצרות עם ורטוריקה של מנהיגים תפסו את מקומם של ערכים ישנים . צעירים ראו בכניסה לעבודת כפיים אמת מידה ליכולתם לעצב אורח חיים נכון ואמיתי . צעירים יהודיים בוגרי ישיבות החלו לנסות כוחם באורח חיים של פועלים . כשחלמו על הגאולה חשבו על תיקון האנושות . אמנם המסורת פלשה לא פעם לחלומם המופשט . כאשר חיו באינטנסיביות רבה את המהפכה , הם חלמו עליה בשפה מסורתית כשם שהאדם המסורתי מצא עצמו חולם על אחרית ימים אנושית . בחיי היומיום היה המהפכן היהודי מנותק מהוריו , מחובר לחוג בעלי הסוד היודעים את כיוון ההיסטוריה ואת דרכי המהפכה . הוא עמד למבחן יומיומי אם ייתפס בידי המשטרה החשאית . הפילנתרופיה היהודית החשאית היתה צריכה לארגן עזרה לו ולמשפחתו . מעגל החברים המשותפים לרעיון ולמפלגה החליף במידה רבה את מרות המשפחה . הוא קבע את סדר היום , את העיתון הנקרא , את השירים המושרים . בידי המעגל לפרש את המסורת או לנפץ אותה . בצד המהפכן היהודי הטביע את חותמו על חיי היומיום החדשים גם המהגר היהודי . הוא תבע מעצמו ללמוד במהירות את סגנון החיים של הארץ החדשה . הוא " יסתדר " טוב יותר אם ילמד לשכוח את אורח החיים והיומיום משם . אם ילמד את עצמו את שפת המקום החדש שאיננה שפת הקודש או שפת המהפכה . היהודי המהגר נתבע לדעתו לוותר על תרבותו המסורתית . לדבר אם אפשר " בלי מבטא " ולשדר את יכולתו להזדהות עם הקונפורמיות הנהוגה במקומו החדש . ואולם , יחד עם זאת , המהגר שביקש להשיל מעליו את המנהגים הנושנים מן " הארץ הישנה , " להיפטר מן השפה המגוחכת בעיניו שבה דיבר ולהמיר את הלבוש הישן בבגד מוכן שיוצר על פי האופנה האחרונה של ניו יורק – היה מוכה געגועים למקום שממנו בא . התרבות היהודית–האמריקנית , שנוצרה מן המיזוג הדיאלקטי של רצון להשתלב בשלמות ב " אורח החיים האמריקני " עם חוסר היכולת להינתק מן המורשת , הולידה מחזור חיים יהודי היברידי . דוגמה מובהקת למיזוג הזה , שעליו פעלו כוחות השוק הקפיטליסטי , נטיית המהגרים ( או העדר אפשרויות אחרות ) לקיים מסגרות חברתיות שבהן לא נחשפו אלא בצורה חלקית להשפעות החברה הסובבת , ניתן לראות בפרסומות בלשון יידיש שפנו אל מאות אלפי המהגרים . מודעות הפרסומת האלה , שגדשו את העיתונות היהודית , נכתבו ביידיש עמוסה בניבים אמריקניים . הן הציעו ליהודי המזרח אירופי להשליך את בגדי המהגר ולהתלבש כאמריקני לכל דבר . או , כפי שכינו זאת בפזמון שהיה פופולרי בין מהגרים דוברי יידיש מראשית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא