החברה היהודית באירופה

עמוד:267

, 1867 באיטליה המאוחדת ב1870– ( התהליך עצמו החל בשנת , ( 1848 ובגרמניה המאוחדת ב . 1871– מקובל שהאמנסיפציה של היהודים באנגליה החלה בשנת , 1858 כשהותר להם לשבת בפרלמנט בלי להישבע "באמונת האמת של נוצרי . " ליהודים הותר להתקבל ללימודים באוניברסיטאות של אוקספורד וקיימברידג' רק בשנות ה . 70– מכל מקום , רוב היהודים כבר הוטמעו לגמרי בתרבות האנגלית וזכו לזכויות כלכליות עשורים אחדים קודם לכן . באימפריה הרוסית נעשתה התפיסה המערבית של שוויון זכויות אזרחי למציאות רק אחרי נפילת המשטר הצארי במהפכה הרוסית הראשונה של פברואר . 1917 השינויים הפוליטיים לא מילאו אפוא תפקיד מכריע בשינויים החברתיים שעברו על היהודים בתקופה המודרנית . המנהיגים הלא דתיים של הקהילות היהודיות ראו את ההיבט החשוב ביותר של השינוי במעמד הפוליטי של היהודים בהסרת ההגבלות על פעילותם הכלכלית . רוב יהודי צרפת בזמן המהפכה , למשל , ראו בהסרת המיסוי המפלה ובזכות לנוע לכל מקום בחופשיות בחיפוש סיכויים כלכליים משופרים את האמנסיפציה האמיתית . בדומה לכך , במרכז אירופה , שעה שהאינטלקטואלים והפעילים המשיכו לתבוע אמנסיפציה של היהודים , נתן להם הגידול בהזדמנויות הכלכליות פיצוי נאות על השתמרות מעמדם כאזרחים ממדרגה שנייה . גם באימפריה הרוסית העריכו את מדיניות הממשלה כלפי היהודים לא במונחים של אידיאלים מופשטים , אלא במידה שיהודי "תחום המושב , " אותם עשרה מחוזות במערבה של רוסיה , הורשו לקיים ולהרחיב את פעולותיהם הכלכליות ולהמשיך בשגרת חייהם בלא הפרעה מצד הממשלה . ליהודים השאפתנים והעשירים יותר היתה הרשות לצאת מתחום המושב ללימודים או לקידום עיסוקיהם המקצועיים מודד עיקרי להערכת מדיניות הממשלה . ההגירה , תחילה לערים שבתוך אזורי הארץ , ואחר כך אל מחוץ לארץ , תרמה בעצם לשחיקתה של המסורת אצל היהודים המודרניים . הקשרים העדינים בין קרובי משפחה , והלכידות של מקומות המושב ששמרו על דפוסי ההתנהגות המקובלים , נקרעו מעצם עזיבת הבית . בראשיתה של התקופה המודרנית במערב היו רוב היהודים מוצאים את פרנסתם הזעומה בעיקר בצורה כלשהי של מסחר זעיר . רבים מהגברים היו רוכלים נודדים שנשאו את סחורתם בשקים על גבם . הם נעדרו מן הבית לעתים קרובות במרבית ימי השבוע , כשהם נודדים בטריטוריה שלהם וחוזרים הביתה לשבת . היו סוחרים יהודיים שנעדרו מהבית תקופות ממושכות יותר והניחו לנשיהם לקיים את כלכלת המשפחה בתקופת העדרם . יהודים שהתגוררו באזורי הכפר היו מעורבים עמוק בסחר הבקר ובמידה פחותה מכך בסחר המכניס יותר בסוסים ובמוצרים חקלאיים . היו רוכלים וסוחרי בהמות ששילבו בסחרם גם עסקי הלוואת כספים , ולעתים קרובות שימשו מקור מימון יחיד ללקוחותיהם האיכרים . גם נשים הלוו כספים בריבית . חלק קטן יותר של האוכלוסייה היהודית היו בעלי מלאכה – חייטים , סנדלרים , פחחים . וכמו ברוב החברות הטרוםתעשייתיות , תרמו נשים לכלכלת המשפחה בסיוע לעסק המשפחתי , גם כשלא נעדרו בעליהם מהבית , יחד עם ניהול משק הבית . הרוכלות המשיכה לשמש התעסוקה העיקרית של יהודי מחצית המאה ה , 19– בארצות הברית כבמערב אירופה ומרכזה . אבל יהודים רבים הצליחו בכל אופן לצבור הון מספיק לפתוח חנויות קמעונאיות , והיו שהקימו עסקים גדולים של מסחר קמעונאי וסיטונאי . היהודים היו בנויים היטב להפיק יתרון מן התנאים של הקפיטליזם המוקדם : הם לא היו קשורים לאדמה ולא לחוקים המגבילים של הגילדות ; הם הבינו כיצד פועלת כלכלת הכסף ; והם היו מוכנים ליטול סיכונים . היהודים בגרמניה למשל , שבראשית המאה שילמו פחות מסים משכניהם הלא יהודים מחמת עוניים היחסי , שילמו ברבע האחרון של המאה יותר מסים לעומת שכניהם הלא יהודים . האימפריה הרוסית הדביקה באיחור את ההתפתחות הקפיטליסטית של אירופה המודרנית . בתוך תחום המושב , עד לשחרור הצמיתים בשנת , 1861 שימשו היהודים מתווכים בין הצמיתים לבין הצרכנים העירוניים , כשהיו מביאים את התוצרים החקלאיים של הצמיתים אל השוק ומוכרים להם עצמם מוצרים תעשייתיים . בכפרים שימשו היהודים ברובה של התקופה בעלי מסבאות והחזיקו במונופול של מכירת האלכוהול . מסחר זעיר ומלאכה היו העיסוק הרווח ביותר בין היהודים באימפריה הרוסית וגם בגליציה . רובם המכריע של היהודים מצאו פרנסתם בדוחק בשטח הכלכלי המוגבל של תחום המושב . נדרשה פעילותם של הבעל והאישה גם יחד כדי לקיים את המשפחה , שנותרה טרום–מודרנית במבנה הכלכלי . הגבלות ממשלתיות הוסיפו לקיפאון הכלכלי . אף כי יהודים עברו תהליך של עיור באותן שנים , ונעשו בערים רבות של תחום המושב למרכיב הדומיננטי , הם לא זכו לניידות הכלכלית שאפיינה את חייהם של היהודים במערב אירופה ובארצות הברית . רק אחוז זעיר של יהודי רוסיה , שזכו למה שאחד מן ההיסטוריונים כינה מדיניות של "אינטגרציה סלקטיבית , " הצליחו להגיע למעמד מיוחד , שכלל גם את הזכות לדור מחוץ לתחום המושב , כסוחרים מן המדרגה הראשונה או כבעלי מקצועות חופשיים . השינוי בעיסוקיהם הכלכליים של גברים יהודיים במערב והצלחתם הכלכלית הגדלה והולכת חוללו שינויים במשקי הבית ובמשפחות של היהודים . יהודים שראו בשילוב החלקי בחברה הסובבת ע ? ך , ושאפו להשיג מעמד בורגני , אימצו להם

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר