תמורות כלכליות בחיי היהודים במאתיים השנים האחרונות

עמוד:264

הכבדות היו זרים לו . כך , למעשה , בהיותו מובדל מבחינה כלכלית מן הפרולטריון הכללי ועסוק בתעשייה הזעירה ובבתי המלאכה , הותש כוחו של בעל המלאכה היהודי ושל הרוכל הנע בשווקים והוא נעשה חסר ערך מבחינה פוליטית ולאומית . מציאות זו העגימה את שגרת חייהם של בעלי המלאכה ושל הסוחרים היהודיים . קשים מנשוא היו גם תנאי המגורים . משפחות רבות נאלצו להתגורר במרתפים צרים או בחדרים אפלוליים באחת הקומות התחתונות של בנייני מגורים בערים הגדולות . דירת המגורים היתה חדר קטן וטחוב ושימשה על פי רוב חדר מיטות , פינת אוכל , מקום מנוחה ובאין ברירה גם מקום משחק לילדים . רבים מהילדים הצעירים נאלצו לסייע בעול הפרנסה . שעות העבודה היומית היו רבות עד מאוד . הן השתרעו בחורף משמונה בבוקר עד חצות הלילה , ובקיץ משש בבוקר עד תשע בערב ולעתים יותר . שכונות המגורים היו מלוכלכות . שררו בהן דוחק , צפיפות , זוהמה וסירחון . מציאות זו מנעה מההורים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר ושיעור האנאלפביתים בחברה היהודית המזרח אירופית – בהשוואה לזה שבחברה היהודית שבמערבה – היה גבוה ביותר . התנאים הירודים שבהם חיו יהודי מזרח אירופה הביאו למחלות מידבקות שונות . הגרענת והשחפת היו מהנפוצות בהן . בבדיקה רפואית שנעשתה למהגרים יהודיים מזרח אירופיים במחנה המעבר באליס איילנד שליד ניו יורק , שער הכניסה לארצות הברית , הוברר שהם סובלים מחולשה גופנית ובריאות לקויה . רובם גם היו נמוכי קומה . גובהם הממוצע של היהודים המזרח אירופיים היה 162 . 1 ס"מ לגברים 152 . 1 ס"מ לנשים , מפשק הזרועות 169 . 1 ס"מ והיקף החזה 81 ס"מ . הם היו נמוכי קומה וצרי גוף מכל העמים באירופה . כמו כן התברר באותה בדיקה כי מערכת השרירים שלהם היתה בלתי מפותחת ורבים מהם היו אנמיים . לעוני הקשה של האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה היו השלכות חברתיות – פשיעה גוברת והולכת . מלבד מעשי הנוכלות וגנבות הכיס הפשוטות והבלתי מתוחכמות לכאורה שהיו שכיחים בחברה היהודית , היה שיעור גבוה של נשים יהודיות אשר הידרדרו לזנות , ומספר לא מבוטל של יהודים שעסקו בסחר נשים . בעיר ורשה , למשל , בשנים , 1890-1872 היו כ 23 % – מהזונות ה'חוקיות' הרשומות בעירייה יהודיות . בלודז' בשנים 1904-1902 היו 34 % מהזונות המוכרות לרשויות יהודיות . שיעור היהודים הסרסורים וסוחרי הנשים היה גבוה עוד יותר . מנתונים רשמיים שפורסמו ברוסיה בשנת 1912 על השתייכותם הלאומית של הסרסורים עולה , שמבין 124 שנשפטו או נחשדו במסחר בנשים , 104 היו יהודים . בגליציה היה המצב אף גרוע יותר , מבין 39 סוחרי הנשים שנעצרו 38 היו יהודים . לשם השוואה , מספר היהודים שעסקו בסחר נשים בגרמניה היה קטן למדי . מתוך 182 שהואשמו , רק 19 היו יהודים , כ 10 % – בלבד , אף כי שיעור היהודים בקרב הסוחרים היה גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה . למרות הנתונים הסטטיסטיים הלא מחמיאים על היקף הפשע והזנות בחברה היהודית , יש לציין שהרוב המוחלט של הציבור היהודי במזרח אירופה היו אנשים הגונים מן השורה . למרות חיי היומיום הקשים וההצלחה המועטה בהתמודדות עם המציאות הכלכלית החדשה , רובם לא נגררו לפשע . מעניינת העובדה שדווקא לאור המצב הכלכלי הקשה התחזק מעמדה של האישה היהודייה . תהליך התיעוש , שחולל תמורות ממשיות במבנה התעסוקתי של היהודים , הביא לשינוי גדול עוד יותר בקרב הנשים היהודיות , שרבות מהן נכנסו למעגל העבודה . הסטטיסטיקות הנוגעות לנשים עובדות בתחום המושב מצביעות על כך שלאישה היה תפקיד חשוב ביותר בכלכלת המשפחה . על פי מפקד האוכלוסין של שנת 21 % , 1897 מהנשים בנות 19-14 שבתחום המושב התפקדו כמועסקות . ואולם , מכיוון שהמפקד לא כלל נשים העובדות בבתי מלאכה קטנים ומשפחתיים ובעסקים זעירים אחרים , היה שיעורן ככל הנראה גבוה יותר והוא נאמד ב . 28 % – המציאות הכלכלית החדשה דחפה נשים יהודיות רבות יותר ויותר להיכנס למעגל העבודה . משפחות יהודיות רבות במזרח אירופה בסוף המאה ה19– ובתחילת המאה ה20– התבססו על זוג מפרנסים . נשים רבות עסקו במסחר , ניהלו עסקי עצים , מכרו תבואה , עזרו בניהול בתי מרזח ואכסניות והקימו דוכנים ארעיים בשוקי העיר כדי למכור את מרכולתן . אחרות השתלבו בתעשייה המתפתחת : טקסטיל , סיגריות , פרחים מלאכותיים . תעשיית הטבק בעיר גרודנו , למשל , היתה אחת התעשיות המפותחות והועסקו בה כאלף איש , רובם נשים וילדים . ואולם מבין כל מלאכות הנשים היתה תעשיית הבגדים הבולטת ביותר . בעשותן את מקום מגוריהן לבית מלאכה הצליחו נשים רבות לשלב בין המחויבות לבית וגידול הילדים לבין פרנסת המשפחה . הנחיצות הכלכלית הביאה את האישה לעמדה בעלת חשיבות בתא המשפחתי , שעמדה בסתירה לדימוי של ה"יידישע מאמע . " הרחיק לכת בקביעתו לגבי מעמד הנשים בחברה היהודית שלום אש , שבספרו על נהרות מנהאטן כתב : "הדאגה לצורכי המשפחה כולה פיתחה ביהודייה נוסף על מסירות ללאקץ גם אופי שולטני . " משום כך , טען , "היה בחיי המשפחה היהודיים משהו מן המשטר המטריארכלי . " עתיד לוט בערפל הריבוי הטבעי וריכוז היהודים בערים הביאו כאמור לתמורות במבנה התעסוקה המקצועי של היהודים ושינו את דמותו של

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא