חיי היהודים בארצות האיסלאם בתקופה המעצבת

עמוד:227

יהודים החלו לוקחים חלק הן בעשייה הפוליטית והכלכלית של ארצות האיסלאם והן בעשייה התרבותית הלא–יהודית באותן הארצות . שפת הארץ ותכני היצירה הרוחנית שלה היו לחלק מן ההוויה התרבותית היהודית ואפשרו את התקשורת בין תפוצות ישראל השונות בתקופה הנדונה . גם חייהם של יהודי ספרד השתנו במהלך המאה ה : 11– גם בחצר האומאיית וגם בחצרות הנסיכויות שצמחו על חורבות הח'ליפות מילאו יהודים תפקידי אמון – סוחרי מותרות , רופאים , מדינאים ויועצים . הללו דאגו לפיתוחם של חיי התרבות היהודיים בקורדובה בימי הח'ליפות ( חסדאי אבן שפרוט ) ובגרנדה ( שמואל הנגיד ובנו יהוסף . ( על קרקע זו פרחו גם חיי הרוח של הקהילות במדינות העצמאיות . ביותר בלטו קיירואן בתוניסיה וקורדובה בספרד . הוקמו בהן בתי מדרש מקומיים , שבראשם עמדו חכמים ששמם נודע לתהילה בין יהודי האזור . בתי מדרש אלה שימשו מרכזי לימוד ופסיקה ליהודי הקהילה , בעיקר על בסיס התלמוד הבבלי . אך כדרך שעולם האיסלאם שמר על אחדותו חרף הפיצול , כך שמרו הקהילות היהודיות ששכנו בו על קשר ואחדות . היתה זו אחדות תרבותית , כלכלית ולשונית , שנשמרה הודות לגורמים שדומים למשמרי האחדות בעולם האיסלאם : א . מסורת ההלכה הבבלית שעמדה בבסיס פעילותם של כל אותם בתי מדרש עצמאיים ; ב . השותפות במערכת המסחר הבינלאומי בין כל יהודי עולם האיסלאם ; ג . השימוש בשפה הערבית כשפת התקשורת והיצירה . באמצע המאה ה , 11– לאחר שקיעתם של מוסדות ההנהגה בבבל , היה מרכז הלימוד בקיירואן בשיא פעילותו . בית המדרש בקיירואן נחשב בעיני בני התפוצה למוסד לימודי חשוב ביותר , אשר ייצג נאמנה את מורשתן של הישיבות הבבליות והארצישראלית ונשען על תמיכתם האיתנה של הסוחרים הגדולים יוצאי המגרב . תלמידים נהרו לקיירואן מכל קצות התפוצה היהודית , ואפילו מארץ–ישראל . אך עידן הפריחה של המרכז בקיירואן היה קצר ביותר . הפלישה הבדווית לצפון אפריקה באמצע המאה ה11– הביאה לחורבנה של קיירואן , ובית המדרש שלה לא חודש עוד . בדומה להתפתחות ההיסטוריה הפוליטית המוסלמית של צפון אפריקה , סימל משבר זה נקודת מפנה גם בתולדות יהודי האזור . בספרד קשורה הפריחה התרבותית בעלייתה של תרבות חצרנית . היתה זו תרבות שחיקתה , במודע ומתוך תחושה של נחיתות ושל רצון להידמות לתרבות הרוב המוסלמי , את תרבות החצר המוסלמית . היו בה ארכיטקטורה מיוחדת , משתאות יין , מותרות , משוררים ויוצרים בתחומי תרבות שונים . כל אלה התרחשו על בסיס התרבות היהודית או הערבית–היהודית ומהן צומחת יצירה ומתפתחת לרמה גבוהה במיוחד . התחומים שבהם עסקו הנמנים עם חצרו של נדיב היו שירה , לשון עברית , פילוסופיה , רפואה ורוקחות , אסטרונומיה ואסטרולוגיה , כימיה ואלכימיה . שינויים בעולם היהודי בעקבות כיבושי האיסלאם א . השינוי הכלכלי : השינוי היה אמנם בראש ובראשונה פוליטי , אולם ממנו נבעו שינויים בתחומים רבים בחיי התושבים של האזורים שנכבשו . לדוגמה , השתנו אפשרויות התעבורה בעקבות הכיבוש ; אזורים שנחצו קודם לכן על ידי גבולות מדיניים נעשו עתה יחידות משנה בתוך אימפריה אחת – הח'ליפות המוסלמית . אפשרויות אלו נוצלו לשם פיתוח נתיבי מסחר . נוכחותם של היהודים בשיירות הסוחרים , שעשו את דרכן בין מזרח לבין מערב , היתה דומיננטית כבר בשלהי המאה ה8– ובראשית המאה ה . 9– הם השתלבו בחוליות מוגדרות בנתיבי המסחר הבינלאומי . יתרונם במסחר הבינלאומי היה באחידות המשפטית שהם נהגו לפיה ; בקיומן של קהילות רבות בנתיבי המסחר , שבהן היו מוסדות משפטיים שיכלו לתמוך מכתב מהמאה ה , 12- שתוניס מוזכרת בו כיעד לסחורות שנשלחו מאלכסנדריה . יהודים השתלבו בנתיבי המסחר הבינלאומי בין מזרח לבין מערב ובכלל זה באסיה התיכונה וב"דרך המשי"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא