התהוותה של התפוצה היהודית

עמוד:196

התהוותה של התפוצה היהודית אריך ס' גרואן בשנת 70 לספירה החריב צבא רומי את בית המקדש בירושלים . חורבן המקדש , הידוע בשם " הבית השני , " הוליד בקרב יהודי העולם העתיק טראומה מתמשכת . את יום החורבן , שמחמת יד הגורל או מתוך פ 7 ר Q ק נקבע בתאריך זהה לזה שבו נפלה ירושלים בידי בבל כשבע מאות וחמישים שנה קודם לכן , מציינים יהודים בכל שנה ושנה עד עצם היום הזה . היו אסונות קודמים שהטביעו את חותמם בהיסטוריה היהודית . אבל החלתו של השלטון הרומי הגס היתה דבר בעל סדר גודל אחר לגמרי . היה ברור לרבים , ובתוך זמן קצר – לכול , שאין עוד מקום לצפות לכינון המקדש מחדש – לזמן רב , ואולי אפילו לצמיתות . דעה רווחת היא שהשלכותיו הנחרצות של אירוע זה קבעו את תודעת הגולה של היהודים למאות השנים הבאות . חורבן המרכז , שהגדיר את זהותה של האומה ונתן לה משמעות , חייב את היהודים לשנות את תמונת עולמם , להסתגל לחיי עקורים , ולהגדיר מחדש את מורשתם בתוך ההקשר של סביבתם הזרה . ואולם ההתמקדות בתוצאותיו של חורבן בית המקדש מתעלמת מעובדה אחת בעלת חשיבות עצומה : לגולה היהודית היסטוריה רבת שנים הקודמת לדיכוי המרד בידי רומא . "גלות בבל" במאה ה6– לפסה"נ היתה תחילתה של תפוצה שהתפשטה במאות השנים שלאחר מכן על פני ארצות שונות , בכל רחבי אגן הים התיכון והמזרח התיכון . וזו היתה רק ההתחלה . יהודים נכנסו ( או חזרו ונכנסו ) למצרים כבר במאה ה6– לפסה"נ , כפי שמגלים פפירוסים שנמצאו במושבה הצבאית היהודית אלפנטיני ( יב . ( וארכיון מסמכים מבבל מזכיר יהודים העוסקים במגוון גדול של מקצועות במסופוטמיה גם לאחר שיבתם המשוערת של גולי בבל ליהודה . אבל הפזורה צברה תאוצה אמיתית בשנים ובעשורים שלאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון , בסוף המאה ה4– לפסה " נ . קהילות חדשות קמו , קהילות ישנות אוכלסו מחדש או נתרחבו . קריסתה של האימפריה הפרסית גררה גל של הגירה ושינויי מקום , ומספר גדול של יהודים נטל חלק בהתפתחות הזאת . הם גם לא הגבילו עצמם למזרח . מן המידע העולה מספר מקבים א , שנכתב בשלהי המאה ה2– לפסה " נ , עולה שיהודים עשו את דרכם לא רק למצרים , לסוריה , למסופוטמיה ולרמה האיראנית , אלא גם לערים ולנסיכויות באסיה הקטנה , לאיי הים האגאי , ליוון גופא , לכרתים , לקפריסין ולקי ? ני . יתר על כן , ידוע גם על קיומן של קהילות יהודים באיטליה , ובכללן יישובים גדולים ברומא ובאוסטיה . הגיאוגרף היווני סט F 7 C ן , מסוף המאה ה1– לפסה " נ , הפגאני של אפשרות זו , היתה גם דרך אחרת , אשר דגלה באוניברסליזם מרחיק–לכת , ההופך את העם ואת הארץ לקטגוריות אוניברסליות והרואה את התורה כבטלה , כ " מלמד דרדקי , " שבינתיים התבגרנו ולכן יצאנו מתחת לעולו . זאת דרכה של הנצרות ( במיוחד כפי שזאת עוצבה בידי פאולוס , אשר גדל והתחנך כיהודי הלניסטי , ( ואך טבעי הוא שזאת הלכה והתמקמה במערב , בעולם היווני–הרומי ובשפה היוונית . בתווך נותרה הדרך אשר בה פתחנו בדוגמה מן המדרש התנאי , דרך אשר – כדרכה של דרך ביניים – אפשר למנות לה שני מאפיינים קוטביים : ( א ) היא בעברית ( או בארמית ) והקטגוריה "ישראל" חשובה לה כנקודת מוצא ; ( ב ) היא אוניברסליסטית : היא ממיינת אנשים לפי מהותם ופתוחה בפני כולם . במתח הזה בין שני הקטבים , שאת הראשון מספקת המסורת המקראית ואת השני – היוונות ( אף כי גם לו יש כמובן שורשים מקראיים מסוימים , ( מתח שהוא משול לזה שבין הבשר והרוח , אשר האדם אינו יכול בלי הראשון ואין לחייו טעם בלי השני – מנסה כל גרסה של תרבות יהודית , מאז המפגש הראשון שתואר כאן , למצוא את האיזון הנכון . לקריאה נוספת : י' גוטמן , הספרות היהודית–ההלניסטית , [ א–ב , [ ירושלים תשי"חתשכ"ג . מ"ד הר , "ההלניסמוס והיהודים בארץ ישראל , " אשכולות , סדרה חדשה 3-2 ( תשל"ז-תשל"ח , ( עמ' . 27-20 י' לוי , כתביו הפילוסופיים של פילון ( תרגם י' עמיר , ( ירושלים תשכ"ה . י' לוין , יהדות ויוונות – עימות או מיזוג , ? ירושלים תש"ס . ש' ליברמן , יוונית ויוונות בארץ ישראל , ירושלים תשכ"ג . י' שביט , היהדות בראי היוונות והופעת היהודי ההלניסטי המודרני , תל אביב תשנ"ב . מ' שטרן , "יהדות ויוונות בארץ–ישראל במאות השלישית והשנייה לפסה"נ , " בתוך : התבוללות וטמיעה ( בעריכת י' קפלן ומ' שטרן , ( ירושלים תשמ"ט , עמ' . 60-41 הנ"ל , מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני ( בעריכת י' גפני , מ"ד הר ומ' עמית , ( ירושלים תשנ"א , עמ' ; 21-3 מ' שטרן , "הספרות היהודית–הלניסטית , " בתוך : הנ"ל וצ' ברס ( עורכים , ( הפזורה היהודית בעולם ההלניסטי–רומי , ירושלים תשמ"ג , עמ' . 237-208

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא