היהדות ההלניסטית באור אחר

עמוד:190

היהדות ההלניסטית באור אחר דניאל שוורץ במשך מאות שנים , מאז ימי אלכסנדר מוקדון ועד לעליית המרכז היהודי בבבל והכיבוש המוסלמי של המזרח , הרוב הגדול של היהודים בעולם חי בתחום התרבות ההלניסטית – התרבות היוונית כפי שהתפתחה במזרח . למפגש זה עם היוונות נודעה השפעה רבה בכל תחומי היצירה היהודית : הספרותית , הלשונית , המחשבתית , הפלסטית וגם ההלכתית , והדיו המשפיעים של המפגש נשמעים גם עד ימינו . ואף על פי כן , בחוגים רבים נתקבל דימוי חד–ממדי של התרבות ההלניסטית , המקופל במשפט "מלכות יוון הרשעה . " דימוי זה ראוי לבדיקה מחדש . בספר ויקרא ( א , ב ) נאמר : "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם : אדם כי יקריב מכם קרבן לה . "' בפסוק זה קיימת מטוטלת הנעה בין פרטיקולריזם לבין אוניברסליזם , ואת התנועה הזו מסביר מדרש תנאי " ) ספרא ( " כך : '" אדם' – לרבות את הגרים ; 'מכם' – להוציא את המשומדים . " כלומר , כנקודת מוצא אנחנו מהווים קבוצה המכונה "בני ישראל , " אך אפשר להוסיף על קבוצה זו גרים ולגרוע ממנה משומדים . אולם , מכיוון שהקבוצה הבסיסית המכונה "בני ישראל" מוגדרת לפי לידתה , ואדם אינו יכול לשנות את לידתו , נשאלת השאלה : אל מה מצטרפים הגרים , וממה פורשים המשומדים ? המדרש אינו מגדיר זאת בפירוש , אבל אנו , בלשוננו , ודאי היינו עונים : אלה הצטרפו ל"יהדות" ( או : ל"דת היהודית ( " ואלה פרשו ממנה . לנו אין קושי לנסח את מחשבת המדרש ולומר שהוא מדבר על אנשים אשר , למרות לידתם , הצטרפו לדת או עזבו אותה . ובכך , כפי שנראה מיד , המדרש משתמש בהבחנה שמקורה הלניסטי . בפירושו ל"ספרא" הוסיף כאן המהדיר המודרני , אליעזר לואי פינקלסטיין , מילה אחת בלבד כדי לבאר את המושג " משומדים : " "המתייוונים . " כך מבטא פינקלשטיין דעה רווחת מאוד , לא רק בפירושים מלומדים למהדורות ביקורתיות אלא גם בהקשרים ציבוריים רבים , החל במחזות חנוכה המומחזים בגני ילדים , והיא : שיש לראות ב"מתייוונים" פורשים מעם ישראל , משומדים , אשר כנגדם עמדו שלומי אמוני ישראל – בין אם הכוונה ל"ישראל" הדתי , אשר גיבוריו בעת העתיקה היו חז"ל , ובין אם הכוונה לישראל הלאומי , אשר גיבוריו העתיקים היו חשמונאים ולוחמי חירות אחרים . אולם , התבוננות קצרה נוספת במדרש תראה שהדברים מסובכים יותר . עלינו לשים לב לעובדה , שבכך שהמדרש המצוטט זונח את הלידה ( הייחוס הלאומי ) כהגדרה של הקבוצה , ועובר לקריטריון דתי , הוא עושה מהלך שאין כדוגמתו בתנ"ך ( אשר אין בו מושגים כמו "דת" ו"משומד . ( " זהו מהלך שעלינו להיזדקק לספרות היהודית ההלניסטית כדי שנוכל לבצע אותו . זאת , מכיוון שהמדרש מעתיק את ההגדרה מן הלאום " ) בני ישראל ( " למשהו אחר , אבל אין לו , כפי שראינו , שם עבור אותו דבר אחר ; כדי למצוא את המונח המתאים , "יהדות , " שסיפקנו לפי הבנתנו , עלינו לפנות לספר יהודי הלניסטי : ספר במרוצת אלף השנים שקדמו להתגבשותה של הנהגת הפרושים והחכמים שיצרו את ההלכה והמדרש ואחזו בסמכות האנושית ובחירות הפרשנית . שני דפוסי היצירה , זה הנסמך על השראה שמימית פורצת גבולות וזה הנסמך על דעת אנושית המכוננת גבולות , המשיכו להשפיע בערוצים שונים על ההיסטוריה של היצירה היהודית לדורותיה והתגלגלו בתורת הסוד ובספרות המיסטית והקבלית , מזה , ובהלכה , בפסיקה ובמדרש , מזה . לקריאה נוספת : מגילת הסרכים ממגילות מדבר יהודה , י' ליכט , מהדיר , ירושלים תשכ"ה . מגילת המקדש , א-ג , י' ידין , מהדיר , ירושלים תשל"ז . ספרים חיצוניים , א' כהנא , מהדיר , תל–אביב תרצ"ז . ספר מקבים א , א' רפפורט , מהדיר , ירושלים תשס"ד . ספר מקבים ב , ד' שוורץ , מהדיר , ירושלים תשס"ה . ספר בן סירא השלם , מ"צ סגל , מהדיר , ירושלים תשל"ב . יוסף בן מתתיהו , תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים , תרגם י"נ שמחוני , תל–אביב תשט"ז . יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , תרגם א' שליט , ירושלים תשכ"ז . מ' שטרן , "ימי הבית השני , " בתוך : תולדות עם ישראל , עורך ח"ה בן ששון , תל–אביב . 1969 י' זוסמן , "חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר יהודה , " תרביץ , נט ( תש"ן , ( עמ' . 64-11 ש' טלמון , "לוח השנה של בני עדת היחד , " קדמוניות , ל , ( 114 ) תשנ"ח , עמ' . 114-105 ר' אליאור , מקדש ומרכבה , כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה העברית הקדומה , ירושלים תשס"ג . י' דן , המיסטיקה העברית הקדומה , תל–אביב תש"ן . י' שיפמן , הלכה הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה , ירושלים תשנ"ד . ב' ניצן , תפילת קומראן ושירתה , ירושלים תשנ"ז .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר