המקרא באור הארכיאולוגיה

עמוד:156

ירשו זרים , ושבי ציון חזרו לארץ שהיתה במידה רבה ריקה וכוננו מחדש , בחלק מצומצם ממנה , את זהותם הלאומית והדתית הנפרדת . מראשיתו עמד מחקר המקרא הביקורתי על מגבלותיו של המקרא כמקור היסטורי . כל היסודות המכוננים את הזהות המיוחדת של עם ישראל התקיימו , לפי התיאור המקראי , כבר בימי דור המדבר ונשארו בלא שינוי מהותי בכל התקופות שלאחר מכן , זאת בניגוד לכל העמים האחרים , שבהם צמחו היסודות האלה בתהליך היסטורי ממושך והדרגתי . לתמונה הסטטית של יסודות , שהתגבשו בעבר הרחוק בארץ זרה ונשארו בלא כל שינוי במשך מאות שנים , אין אח ורע בדברי ימי עמים אחרים . גם תמונת המוצא האתני הטהור איננה מעוררת אמון : לאן נעלמו יושבי הארץ הקדומים ? ושאלות נוספות : כיצד צמח והתבסס מוסד המלוכה כבר בימיו של שלמה , שני דורות לאחר ייסוד הממלכה , ונהפך למה שמכונה במחקר 'מדינה בוגרת , ' בזמן שבעמים אחרים נמשכים תהליכי גיבוש וצמיחה מעין אלה מאות שנים ? וכיצד זה נמוגו כל היסודות , שלכאורה נכונו בתקופת הממלכה המאוחדת , מיד לאחר פילוג הממלכה , ושתי הממלכות החדשות נאלצו להשתית עצמן על יסודות חדשים ? במקום התפתחות וצמיחה הדרגתית המגיעה לשיא במועד מאוחר , מוצגת במקרא תמונה הפוכה של שיא מוקדם ודריכה ממושכת במקום לאחר מכן . ולבסוף , כיצד זה התרוקנה הארץ בסוף ימי הבית הראשון מיושביה , אף כי יש עדויות ברורות שרק מקצת התושבים גלו מן הארץ ? ניתן לקבוע כי אפילו התבוננות שטחית מראה שקווי המתאר העיקריים של תולדות ישראל כפי שהם מוצגים במקרא אינם מעוררים אמון ומחייבים בחינה ביקורתית מדוקדקת . הביקורת על התיאור המקראי של צמיחת עם ישראל וכינון מוסד המלוכה נקודת המוצא של המחקר הביקורתי היא ההנחה שהטקסט המקראי נכתב בידי בני אדם ולפיכך חלים עליו כל הכללים החלים על כל טקסט אחר . חוקרים פיתחו כלי מחקר שונים ומגוונים כדי לנסות לעמוד על דרכי התהוותה של הספרות ההיסטורית המקראית , על היקפם וזמנם של החיבורים ההיסטוריוגרפיים השונים המשוקעים כיום בקאנון המקראי , על המאפיינים הרעיוניים של כל אחד מן החיבורים הללו ועל הזמן המשוער שבו נתחברו . שני כלי המחקר העיקריים העומדים לרשותנו הם הממצאים הארכיאולוגיים והתעודות שנתגלו בארץ וברחבי המזרח הקדום , ולצדם יש להזכיר את המחקר האנתרופולוגי והסוציולוגי , ואת העיון הספרותי והאידיאולוגי–הביקורתי . בעבר נהגו חוקרים לתאר פרשיות בתולדות ישראל באופן שאינו שונה בעיקרו מתיאור אותן פרשיות במקרא . מחקר הפואטיקה של הסיפורים המקראיים העמיד אותנו הן על ייחודם והן על המשותף להם ולספרות אחרת . אין ספק כי למחברי הסיפורים היתה חירות רבה בעיצוב חיבוריהם , ותדיר השלימו פערים והוסיפו פרטים בדיוניים רבים לסיפורים שהגיעו לידיהם בכתב או במסורת שבעל פה , או אף חיברו סיפורים שאינם נשענים כלל על מסורת קדומה . גם במקרים שבהם נסמך הסיפור על מסורת שבעל פה , הרי אופן עיבוד הפרשה , מתוך השלמת פערים ותוספת פרטים כראות עיניו של המספר , אינם מאפשרים לעתים קרובות לשחזר את המאורע המסופר . כל ניסיון לשלב את הסיפורים בשחזור ההיסטורי מחייב אפוא עריכת דיון מקיף בכלים של חקר הספרות וחקר הדת והאידיאולוגיה . כיצד ניתן לבחון את מהימנותם של תיאורי העבר במקרא ? נציג זאת באמצעות ניתוח של מחזור סיפורי האבות . מאליו יובן שאת סיפור נדודי האבות , המגולל את תולדותיה של משפחה אחת , לא ניתן לחקור בכלים ארכיאולוגיים או היסטוריים . הנקודות היחידות הניתנות לבדיקה במחזור סיפורי האבות הן העובדות הקונקרטיות המשוקעות בסיפורים . לדוגמה : האם היו פלשתים , ארמים או חתים בארץ בפרק הזמן שאליו מיוחסים הסיפורים ? האם הערים הנזכרות בסיפורים נתקיימו באותו הזמן ? האם דפוסי נדידה , מבנה חברה ומנהגים הנזכרים בסיפורי האבות הולמים את התקופה שאליה הם מיוחסים ? מאליו יובן שמהימנותם של חלק מן הנתונים העובדתיים לא ניתנת לקביעה , זאת משום שהיו קיימים במשך תקופות ממושכות ואין לדעת איזה פרק זמן הם משקפים . כך הדבר בנוגע לערים , שהיו מיושבות במשך מאות או אף אלפי שנים , או מבנה חברה , אורח חיים ומנהגים , שלעתים לא נשתנו במשך אלפי שנים . יסודות שונים הם בני בלי זמן ועשויים להשתייך לתקופות קדומות מאוד , ובאותה מידה גם לתקופות מאוחרות מאוד . ההכרעה יכולה לבוא רק באותם מקרים שבהם יסוד מסוים נתקיים בזמן קדום ונעלם במועד מאוחר , או הופיע במועד מאוחר ולא היה קיים בזמן קדום . הנקודות האלה צריכות לשמש מעין מדגם לכלל מחזור הסיפורים , ומהן יש להשליך גם על הפרטים האחרים , אלה שאינם ניתנים לבדיקה בכלי המחקר שברשותנו . בחינה מקרוב של מחזור סיפורי האבות מאפשרת לקבוע , שבכל הפרטים שניתן לבחון אותם בכלים היסטוריים או ארכיאולוגיים , הסיפורים האלה זרים לתקופה שאליה הם מיוחסים . וכנגד זה , אין בכל מחזור סיפורי האבות אפילו פרט אחד ויחיד שאמור לשקף את התקופה הקדומה ולא היה קיים גם בתקופה מאוחרת . דוגמאות לכך הן ההזכרות של פלשתים ,

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר