גלות

עמוד:26

גלות פול מנדס–פלור המושג "גלות" הוא מושג רחב יותר ומקיף יותר מן המושג " גולה . " כממשות היסטורית יצא חלק מן העם לגלות מצרים עוד לפני חורבן הבית הראשון בידי בבל , ובעת חורבן הבית השני בידי הרומאים כבר היתה פזורה יהודית בארצות שונות , לרבות רומא . הכובשים בעולם העתיק – אשור ובבל , כמו רומא שמונה מאות שנים אחריהן – לא הגלו עמים שלמים מעל אדמתם , אלא הסתפקו בהגליית לוחמים , אליטות כלכליות ותרבותיות ואנשי מקצוע שהכוח הכובש נזקק להם . לפיכך , גם לאחר כישלון מרד בר–כוכבא , שישים שנה לאחר חורבן הבית השני , הוסיף חלק ניכר מן העם – ואולי רובו – לשבת בארץ–ישראל . ואולם היישוב הזה הלך והידלדל בהדרגה בשל יציאת יהודים מן הארץ – ללא גירוש – בעיקר מסיבות כלכליות . במאה ה7– לספה"נ נכבשה הארץ בידי צבאות המוסלמים והיהודים שישבו בה רובם ככולם התאסלמו . המושג " גלות" כולל אפוא הרבה יותר מעובדת הפיזור הגיאוגרפי של היהודים והעדר טריטוריה משותפת להם . מובעת בו ההשפלה שבאובדן העצמאות המדינית ובהרס המקדש – מרכז הפולחן הדתי – בצד המשך החיים מחוץ למולדת ההיסטורית כמיעוט לאומי–דתי הנתון לחסדי האומות . כמושג דתי גלות הוא אולי המושג המקורי ביותר שיצרה היהדות . לכל המושגים האחרים הקשורים באמונת ישראל , כגון המונותיאיזם , האמונה באל אחד , והמשיחיות , יש מקבילות בתרבויות אחרות , ובעיקר בתרבויות העמים השכנים לישראל הקדום . ללא ספק גם אלה רכשו צביון מיוחד ביהדות , אך גלות , כפי שכותב ההיסטוריון בן הלפרין , "היא במערכת המושגים היהודיים מושג שאינו ניתן לעקירה , היצירה האינטימית ביותר של עם ישראל , הסמל שבו כל הניסיון ההיסטורי של העם היהודי מסוכם ומתעלה . " אף שהמושג הזה מעוגן בהיסטוריה המרה של היהודים , הוא מקיף בהגות היהודית הרבה יותר מזה . המושג מסמן את מכלול תנאי הקיום של העם בכללו כהוויה פגומה שחורבן הבית והארץ ופיזורם של ישראל בעמים הם רק חלק מביטוייה . מימי קדם ראו היהודים במצב הגלות שאלה של תיאודיציאה , דהיינו שאלה של הצדקת דרכי האל : מדוע הרשה האלוהים לעמו הנבחר לצאת לגלות . כעשרים שנה לאחר חורבן הבית מוחה מחבר האפוקליפסה של עזרא בפני האלוהים על שגשוגם של עמים אחרים בעת השפלתה של האומה היהודית . במאה ה11– אומר האי גאון , ראש ישיבת פומבדיתא אשר בבבל , כי עם ישראל כמוהו "כאיוב ... נשכח בדין ואינו נזכר ברחמים ... המלך שכח אותי ... הוא ראני נטבח ונטרף ולא נזף באלה המשמידים אותי . " המדרש מעיר כי אפילו הגויים עומדים נבוכים ושואלים : מה עשה עם–אדוני לאלוהים שגירשם מעל אדמתם " ? בהתמדה התעוררו אפוא שאלות בנוגע לסיבה , למשמעות ולמטרה של הגלות . מקצת החכמים ראו בגלות מבחן אמונה ונאמנות , מקצתם ראו בה עונש ומקצתם ראו אותה כמאפשרת שליחות שהוטלה על עם ישראל . "צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שפיזרם בין האומות , " אומר אחד החכמים , והמדרש משווה את נדודי העם בין הגויים לנדודי אברהם מארם–נהריים לארץ–ישראל , בדומה למי שמטלטל צלוחית בושם כדי שתדיף בושמה לכל קצוות הארץ , "כך ישראל נודדים ומפארים את שם אלוהים . " בעלי הקבלה ייחסו לעם ישראל שליחות מיסטית בעלת חשיבות קוסמית . בעיניהם , הגלות אינה רק מצב שבו שרוי עם ישראל , אלא גם מצב שבו שרויה האלוהות עצמה . ההיסטוריה של עם ישראל מתקשרת , בראייתם , באופן אינטימי לטבעה הפנימי של האלוהות . הגלות של העם היא סמל – גילום ארצי – של גלות האלוהות עצמה . גלות האל מתחילה עם הבריאה . בתהליך בריאת העולם אירעה תאונה : מקצת האור שנאצל מן האלוהות ונועד לברוא את העולם נשפך מתוך כלי היצירה ונפל לתוך עולם החומר ההיולי הגס . הוא שרוי שם כניצוצות של אור גנוז בתוך קליפות שאינן מניחות לו לשוב למקומו המקורי באלוהות ובכוח היצירה שלה . עם ישראל נאלץ לצאת לגלות , אל מעבר לגבולות הארץ הקדושה , כדי לאסוף את הניצוצות האלה , לחלצם משבי הקליפות , ולהשיבם לחיק האלוהות . "גאולה" זו של הניצוצות האלוהיים תיעשה על ידי קיום כל המצוות מתוך כוונה ( מיסטית ) מיוחדת להביא את העולם לידי גאולה . בדרך זו נעשה עם ישראל אמצעי הכרחי בגאולת הקוסמוס . בנייה מחודשת של בית המקדש אינה אלא הסמל לגאולה הקוסמית . התפיסה הזאת של הגלות זכתה להשפעה עצומה למן התפשטות ספר הזוהר וקבלת האר"י , ובשינויים גדולים – מתוך אמונה שמצב הגאולה מגיע לקצו שכן כבר בא הגואל – היא שחוללה את משבר השבתאות שפילג את העם במאות ה . 18-17– אך בצדה התקיימה ( ואף שלטה בדרך כלל ) התפיסה המסורתית הרבנית שראתה בגלות מצב המוגבל לגורלו המר של עם ישראל בין העמים , גורל העשוי להשתנות כשיהיה העם ראוי לכך או ברחמי שמים . הדגש הושם על השעבוד לזרים ועל הגאולה , שהיא קיבוץ גלויות ועצמאות מדינית . " אין בין ימינו אלה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד , " הורה הרמב"ם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא