המודרניזציה והחילון של המחשבה היהודית – מבוא

עמוד:3

והיסטוריוסופיה , ובתוכניות לשיפור החיים היהודיים לא פחות משהיא קיימת בספרי פילוסופיה מובהקים . להלן יידונו הדברים האלה ביתר פירוט , אך די במה שנאמר כאן לבאר מדוע יש להעדיף את המונח המרחיב על פני המונח המצמצם . המודרניזציה והחילון של המחשבה היהודית חילונה של המחשבה היהודית אינו אירוע חד–פעמי אלא תהליך מתמשך שלא הסתיים עד היום , שהרי לא כל המחשבה היהודית בת זמננו היא חילונית . ולעומת זאת , בעבר היתה ההגות היהודית רובה ככולה דתית , שכן גם באותו מובן של חילוניות שאינו בהכרח ביקורתי כלפי הדת ואינו מתעמת איתה אלא עוסק עיסוק אוטונומי בנושאים מחשבתיים שונים מתוך אדישות כלפי הדת , כמעט לא היתה קיימת מחשבה יהודית למעט ספרי עזר מעטים טכניים או דידקטיים כגון ביאור מילות ההיגיון ( מעין מבוא ללוגיקה ) לרמב " ם , או ספרי עזר ללימוד הרפואה , הדקדוק , או הפואטיקה , כגון שירת ישראל לרבי משה אבן–עזרא . למעט ספרים בודדים אלה כל השיטות הגדולות בפילוסופיה היהודית ראו עצמן מחויבות לרעיון ההתגלות ולכתבי הקודש . חשובי ההוגים כללו בכתביהם התייחסות למצוות הדת , ביארו את טעמיהן ונימקו את החובה או את התועלת החברתית שבקיומן . רבים מן ההוגים היו רבנים שעסקו גם בפסיקה או מילאו פונקציה אחרת בחיי הקהילה . מובן שכך הדבר כל עוד מדברים בהגות המצויה בספרי התלמוד או המדרש , אך כך הוא גם במחשבה הפילוסופית , במובן המצומצם של המילה , שראשיתה לפי התפיסה המקובלת אצל סעדיה גאון ובספרו עיקרי האמונות והדעות . הפסוק הפותח ספר זה אומר : " אין אומתנו אומה אלא בתורותיה " וכך קושר הוא מתחילת דרכה את הפילוסופיה היהודית ( או הפילוסופיה של היהדות ) עם תורת ישראל , קשר שהתמיד עד לאמצע המאה ה . 18– התמורה העיקרית חלה אז , כאשר קיבלה המחשבה היהודית ברובה הגדול את רעיונות תנועת ההשכלה . רק מכאן ואילך אפשר לדבר על חילון חלקי או מלא של המחשבה היהודית . סדר היום במחשבה היהודית המסורתית – מסעדיה גאון ועד למשה מנדלסון – כלל נושאים תיאולוגיים מובהקים : תוארי האל , יחסו של האל לעולם , ההשגחה והחופש , ידיעת הכול של האל וידיעת האדם , הבריאה , הקוסמוס , הגאולה בדרך הנס , הנבואה ויחסה לפילוסופיה , משמעות התורה ויחסה לאמת הפילוסופית וכיוצא באלה . אף על פי שהמחשבה היהודית המסורתית בימי הביניים וברנסאנס הושפעה עמוקות מן הפילוסופיה האיסלאמית , ובתיווכה של זו גם מן הפילוסופיה היוונית הקלאסית , נקבע ייחודה על יסוד התייחסותה מרובתהפנים לכתבי הקודש היהודיים ולהלכה הדתית היהודית . החשובים שבפילוסופים היהודיים עסקו בפרשנות המקרא מתוך התייחסות לא רק לחוקי התורה אלא גם לספרות האגדה והמדרש . נושא מרכזי בהגות זו היה ייחודה של תורת משה ושל הנבואה , ובמילים אחרות , ייחודה של הכרת האל והכרת העולם היהודית . ההוגים היהודיים – החל בחיבורו הערבי של סעדיה גאון עיקרי האמונות והדעות – ראו את היהודי כמחויב להחזיק בדעות ואמונות ייחודיות בתוספת למה שהיה מקובל עליהם כאמיתות אנושיות כלליות . הם ראו חובה לעצמם להילחם באפיקורסות ומאוחר יותר נכנסו במפורש או במובלע לתחום הוויכוחים הבין–דתיים , שאז הושפעו לא רק מן ההגות המוסלמית אלא גם מן ההגות הנוצרית ואף השפיעו עליה לא במעט . במאה ה , 18– עם הניצחון ההדרגתי של תנועת ההשכלה , נעלמים בזה אחר זה חלקים ניכרים מסדר היום הזה . מרבית ההוגים של מאה זו פסלו את הדת–שעל–יסוד–ההתגלות כמקור של אמת הקיים בצד החקירה המדעית והפילוסופית , ואילו החיוב הנובע ממצוותיה וחוקיה על חיי האדם , הן על חיי הפרט , הן על חיי המדינה , הועמד בסימן שאלה ושימש נושא לביקורת . " התבונה" ו"השכל" נעשו למקור בלעדי של אמיתות . כישורים אלה נתפסו כקיימים אצל כל בני אדם במידה שווה וכמה שמאחד אותם מעבר ומעל לכל סמכות מקומית , המתבססת על מסורות מושרשות שלא עמדו לביקורת התבונה . הוגים אלה – במידה שבכלל ראו חיוב בדת – רוממו את "הדת הטבעית" המשותפת לכל בני האדם , דת שאינה תובעת לעצמה סמכות של התגלות אקסקלוסיבית וחותרת להיות מיושבת עם חוקי "השכל" ו"התבונה . " ההוגים האלה – שחמישה מן החשובים שבהם הם שפינוזה , לוק , רוסו , יום וקאנט – חתרו להראות , בניגוד לטענות תיאולוגיות שכיחות , כי ניתן לקיים חברה אנושית הרמונית ומכבדת–חוק גם ללא תקוות הגמול ויראת העונש הדתית , על יסוד תובנות משותפות לכל בני האדם הנובעות מכישוריהם השכליים הטבעיים . מרבית ההוגים היהודיים , ומרבית היהודים בכלל , קיבלו בברכה ואף בהתלהבות את הרעיונות החדשים . הם נראו להם כמבטיחים עתיד טוב יותר בתוך אנושות חדשה המתבססת על רעיונות החירות , האחווה והשוויון . ואולם למעמיקים שבהוגים האלה – כגון הראש והראשון שבהם , משה מנדלסון – היה ברור כי כתוצאה מקבלת רעיונות אלה , עצם ייחודיותה של פילוסופיה יהודית ועצם טעם קיומה מועמדים בסימן שאלה , שהרי האמת אוניברסלית היא , ומכאן ואילך אין להעריך שום שיטה מחשבתית–פילוסופית על פי הזהות האתנית של יוצריה אלא על פי תוכנה . לאחר משה מנדלסון ( ר' ערך במדור זה ) וחיבורו ירושלים , שהחדירו את הרעיונות העיקריים של

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא