|
|
עמוד:כ
בימים עברו , כדי לתת לאדם היחיד לגיטימיות מפורשת ואפילו קדימ # ת , היו דרושות תהפוכות היסטוריות כמו הרפורמציה , הנאורות , המהפכה הצרפתית ושלוחותיה השונות . כיום היה העיקרון הזה לחלק של תרבות המערב , והוא מתפקד ( לא בלי חריקות ) כיסוד של התרבות והמשפט הבינלאומיים . אך במשך דורות רבים היו גילויי היחידיות והתודעה הפנימית מוגבלים לתחום הפרטיות ולחוגים יוצאי דופן – בעיקר דיסידנטים דתיים , ספקנים וחילונים מוקדמים ( ובהם חלק מן האנוסים היהודים לשעבר . ( למעשה , חוגים אלה ייסדו בכך את התחום הפרטי ככזה ; ויחד עם זה נשאו בתוכם זרעים , שהיו עתידים להבשיל במרחב ההיסטורי הציבורי . ג . בירורים נוספים העצמי כאינטרס של העולם הזה האינטרס החילוני הנעוץ בעולם הזה אינו חומרי או תועלתני גרידא . אמנם זה אינטרס עצמי , אך ה"עצמי" שהוא בעל האינטרס הוא מושא לשאיפה גם לשם עצמו : הוא חותר לאשר את עצמו , להשליך את עצמו קדימה , ולהגשים את עצמו בתוך העולם . החתירה אינה מכוונת אך ורק לרכישת מושאים חיצוניים – נכסים , עוצמות , כיבודים והכרה חברתית . באמצעותם של אלה היא גם מכוונת אל האישיות עצמה , אל הנתיב שהיא מפלסת לה בתוך ההוויה , אל העקבות והסימנים שהיא מטביעה בעולם ( ומקבלת ממנו ) – ואל ה"עצמי" הנוצר ומתעצב מכל אלה . זוהי הצורה החילונית , המחליפה את מושג הגאולה הדתי , של הדחף המודרני המכונה לעתים "מימוש עצמי : " חתירה לעצמיות , על ידי מימוש ערכים והישגים הקשורים לגורם החד–פעמי הקרוי "אני עצמי , " ושאותם האדם אמור להגשים בחיים האלה ולא בעולם אחר , או כהכנה לקראתו . אפשר לומר שה"עצמי" המודרני כונן את עצמו בכך שהציב את עצמו כמטרה , ובו בזמן גם התגלה ונעשה מודע לעצמו . היפוך ערכים חברתי לאור האמור מסתבר עוד , שלחילון נלווים בדרך כלל שינויים מרחיקי לכת בערכי החברה שבהם משתקף יחס חדש ליחיד , כולל מידה של דמוקרטיזציה ביחסים בין–אישיים , וכולל הדרישה לכבד בני אדם אך ורק בזכות המאמצים וההישגים ( החומריים , הרוחניים , המוסריים וכדומה ) שאליהם הגיעו כיחידים , ולא בגלל סטטוס שקיבלו מלידה או שהוקנה להם על ידי הסמכה דתית–מטפיזית . אידיאולוגיה חדשה זו ביטאה , בין היתר , את הצרכים של הבורגנות המתהווה ושל מעמד היזמים הקפיטליסטי . אבל באותה מידה – לפחות בעיקרון – היא מייצגת גם את החריגים של החברה המודרנית , שהשמרנות הבורגנית מתייחסת אליהם בחשד או בסלידה ( ובכללם קבוצות אתניות , גזעיות , מיניות וכו , ( ' וכן את האמן והאינטלקטואל המודרני , המתקן החברתי , המטיף הפוליטי הרדיקלי , ואת היחיד המודע לזכויותיו בכלל . פילוסופיה מובלעת של אימננטיות את מרבית האפיונים שלעיל ניתן לכנוס במושג "פילוסופיה של אימננטיות . " זוהי תפיסת עולם , שתהליכי החילון המודרניים נתנו לה מידה ניכרת של ביטוי . פירוש הדבר : גישה לחיים המתרכזת בעולם הזה כמכלול חומרי ורוחני , ותופסת אותו כהיקף השלם של כל המטרות והדאגות של חיי האדם ושל כל המשאבים העומדים לרשותו . זו לא תמיד עמדה שאדם מגבש לעצמו ביודעין . ניסוחה הפילוסופי אומר שהתחום הטרנסצנדנטי או שאינו נמצא כלל או שאין יסוד לייחס לו נוכחות פעילה בעולמנו . לכן אי אפשר לייחס להוויה שום פרספקטיבה על–טבעית בעולם שמעבר–מזה , אלא התחום האימננטי , העולם שבכאן , הוא האופק הכולל של הקיום , והוא גם המקור התקף היחיד של מטרות , משמעויות , מבחנים מוסריים וצידוקים פוליטיים למוסדות החברה : כל אלה נובעים מרצונם של בני אדם , מרוחם , מתשוקותיהם ומן התרבות המשתנה שלהם . יתר על כן , כל אופן של "גאולה" שבני אדם מייחלים לו – שפירושה גם חירות , אמנסיפציה או התקדמות שלמה יותר למטרות ראויות – גם הוא חייב להיות מושג בעולם הזה ונרכש מתוך משאביו . במידה שהתחום הטרנסצנדנטי ממלא תפקיד באופק הקיום , זהו תפקיד ללא תוכן , פרספקטיבה שותקת , שיש לכבד את שתיקתה ולהתייחס אליה כאל שאלה ללא תשובה , כחלל אינסופי פתוח וריק , המפנה את מבטנו חזרה אל העולם הסופי שבו אנו חיים . זהו גרעין הפילוסופיה של האימננטיות , שווריאציות שלו חוזרות ונשנות בתולדות ההגות המודרנית , ואפשר לראות בו את אחת מתבניות היסוד של תהליך החילון , שניתן לממש אותה בפירושים שונים ומתחרים . חילון וסקראליזציה : תחליפי דת חילוניים ? תהליך החילון לווה בעת המודרנית בתופעות של קידוש ( סקראליזציה . ( פירוש הדבר : יצירת תחליפי דת חילוניים , מקודשים כמו הדת עצמה . אווירת הרוממות והקודש הכרוכה בהלך הרוח הדתי הועתקה ממושאים דתיים מובהקים לאובייקטים ולאידיאלים חילוניים – הלאום , המעמד , התבונה , המדינה , המנהיג , המוסר הכלל אנושי ( קאנט , ( חזון הסוציאליזם , זכויות האדם וכדומה , והגיעה לביטוי בטקסים , סמלים , ימי מועד , גיבורים ומרטירים , שהילת קדושה נקשרה בהם . ליד
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|