מבוא כללי: מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית

עמוד:יח

של רוח ונפש . אדרבה , העמדה החילונית טוענת לקיומם של ערכים וחוויות אלה בלי לנעוץ את מקורם בעולם דתי מוחלט וטרנסצנדנטי , ופונה לשאוב אותם מבני אדם ממשיים בעולם הממשי . הנחתה היא שהתרבות האנושית אינה זקוקה לאמונה דתית או לממסד דתי כדי שיתקיימו בה ערכי ציוויליזציה ומוסר , ובצדם חוויות של התעל # ת רוחנית ונפשית , וכדי שבני אדם יוכלו לצאת מקיומם הנתון והאינרטי ויתקדמו לקראת אפשרויות קיום עדיפות או גבוהות יותר , אישיות וציבוריות . יצורים אנושיים קיימים כקשר הדדי של גוף ורוח שאינו ניתן להפרדה ; וחיי הרוח שלנו – המחשבה , הרגש , התקשורת בין בני אדם , האהבה והערצת הטוב – הם חלק לא נפרד של כלל החיים בעולם הזה . לכן אותה טרנסצנדנציה עצמית , הדרושה כדי שיהיה לבני אדם אופק של התקדמות מוסרית ורוחנית , יכולה להתרחש כחריגה מעצמנו בתוך העולם ולא דווקא כחריגה שלנו מן העולם . במובן הזה , עולם ה"חול" אינו בהכרח עולם של ח # לין . הוא לא רווי קדושה דתית , כשם שאין בו גם סלעים מדברים או לידת בתולה ; אבל יש בו חוויות של התעלות נפשית ורוחנית שבהן קיומנו חורג אל מעל לבנאלי ולשוטף , וחש שהוא עולה מדרגה או נטען באיכות מיוחדת . וכן מתרחשות בנו חוויות של יופי , אהבה , רוממות , התעלות , כבוד לבני אדם והערצה להישגים נעלים , לרעיון הצדק , ליופי שבאמנות ובטבע , וגם לתופעות נבחרות בעולם הדת ( כאשר מתגלים בהן סגולה אנושית נדירה או כוח השפעה חיובי על הציבור . ( כל אלה אינם מותנים באמונה באלוהים בורא ומשגיח , ובוודאי לא בכפיפות לממסד הדתי . אדרבה , יש טוענים כי הישגים נפשיים ואתיים יכולים לשגשג רק בעולם פתוח לחופש מחשבה ורגש , ללא דיכוי של ממסד דתי ושל צווים המנוגדים לתפיסה המוסרית של הזמן . ב . חילון מהו ? לאור חשיבות החיל # ן במודרניות היהודית , רצוי להקדיש בירור קצר למובניו הכלליים . חילון הוא מעבר מתרבות בעלת מרכז דתי לתרבות חילונית . ככזה , החילון הוא מקבץ של תהליכים , ולא תוצאה סטאטית . לכך יש צורות ורמות שונות . למשל , חילון אינו כרוך בהכרח באתיאיזם ( שלילת מציאות האל , ( או באגנוסטיות ( שלילת האפשרות לדעת אם אלוהים קיים , ( או ב ; איזם ( שלילת מעורבותו של האל בענייני העולם , ( אף שהרבה פעמים הוא מופיע יחד איתם . את מובניו העיקריים של מושג החילון ניתן להציג כך : ( 1 ) אירכוזה של הדת במובן הראשון והעיקרי , חילון פירושו שהדת נדחקת ממקומה במרכז החיים , ונחלש כוחה כמקור מצדיק של חיי היחיד והגוף החברתי . ענייני העולם רוכשים חשיבות וערך בפני עצמם . בני אדם יחידים לא רואים עוד את חייהם על האדמה בעיקר כמעבר או הכנה לעולם הבא , ואינם שואבים את המשמעות המצדיקה של קיומם מכך שהם חיים לנגד פני אלוהים , עושים את רצונו , ומשתתפים בכנסייה – או ב"קהילה קדושה" – שנוסדה במאמרו . העולם – העולם הזה , ופעולת האדם בתוכו – נעשים לגיטימיים בפני עצמם ואינם נחווים כמציאות נחותה ופגומה , # ודאי לא כפיתוי וסטייה . לתמורה זו היו כמה דרגות . אחת מצורותיה הרדיקליות מבוטאת באמירה שיש רק חיים בעולם הזה , ומה שמעבר לו אינו משמעותי או אינו קיים . בגרסות מתונות יותר , הדת נסוגה אל רקע מטפיזי רמוז ולא–ודאי . היא חדלה לרחף מעל קיומם היומיומי של בני האדם , ואינה קובעת במישרין את הערך של פעולתם ואת הלגיטימיות של מוסדותיהם . רבים נזקקים לדת רק בנסיבות תחומות ומוגדרות היטב – חגים , אירועים משפחתיים , טקסי מעבר – וגם אז היא מתפקדת לרוב כהרגל חברתי , כמחווה סמלית של השתייכות , כהצהרה על שותפות בקהילה . המשמעות המטפיזית של אירועים דתיים מתפוגגת , או מצטמצמת אל סף הקרוב לאפס ( שממנו , ברגעים נדירים , היא עשויה להתעורר בצורה של זיכרון מודחק , נוסטלגיה עצורה או שאלה נעדרת תשובה . ( גם בשביל אלה המוסיפים להחזיק בדרגה מסוימת של אמונה דתית , האופק הטרנסצנדנטי של החיים מצטמצם ונעשה ממד גרידא שלהם , ואינו מגדיר את כוליותם . ( 2 ) אמנסיפציה של תחומים ארציים מבחינת המרחב הציבורי , החילון פירושו שתחומים ומוסדות מרכזיים של החיים נחלצים מן הפיקוח הנורמטיבי של הדת . התחום הפוליטי מקבל את עיגונו בתבונת האדם ולא עוד בחסד האל . הפעילות הכלכלית משתחררת מהגבלות דתיות ( איסורים על ריבית , מיסוי דתי וכו ( ' והולכת אחר הגיונה העסקי בלבד . המדינה מתייסדת על הרצון והאינטרסים הארציים של אזרחיה , ולא על רצון האל המגולם בשליט המונרכי . מדעי הטבע משתחררים מהצנזורה של הממסד הדתי ומתחילים לציית למבחנים ולמתודות האימננטיים שלהם עצמם , גם כאשר מסקנתם נוגדת את כתבי הקודש . הפילוסופיה אינה נחשבת עוד לנערת השירות של האמונה , אלא היא מעצבת את עצמה על יסודות עצמאיים , שמתוכם היא פונה גם לעיון ביקורתי בדת . המוסר האישי והאתיקה הציבורית נבנים מחדש על יסודות ארציים ( כגון : יצר ההישרדות , תבונה אוניברסלית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא