|
|
עמוד:13
של הדרה ושל השתקה מצד החברה הדרוזית עצמה . על רקע הדרתן הבסיסית של נשים החיות בחברה מסורתית פטריארכלית מצטיירת תמונה של הדרה חמורה פי כמה של נשים הפונות ללימודים באוניברסיטה , שכמה מהן , וגם משפחותיהן , אף הוחרמו על ידי אנשי הדת משום היותן פורצות דרך . לבסוף , עם שובן לכפריהן כאקדמאיות , הן מתארות הרגשה של שוליות תרבותית , ובמקרים אחדים אף נוצרת מציאות חברתית של מעקב ושל גינוי לא רק מצדם של הגברים בקהילה , אלא אף מצד נשים אחרות בעדה . מאמרם של יניב בן הרוש , ג'ולי צוויקל ויאיר רונן " , על הסחר בנשים צעירות , על הדרתן ועל היעדרו של דיון בשאלת הרצון החופשי , " מתמקד בנערות ובנשים צעירות הנסחרות למטרות מין . המחברים דנים בשאלת הרצון החופשי להיסחר למטרות זנות ומערערים על הטענה שראוי לתת לגיטימציה לסחר בין לאומי בבני אדם רק מכוח הסכמתם הפורמלית של מי שנסחרים כך . הנקודה העיקרית שהמאמר מעלה היא משמעותו של גילן הצעיר של הנשים , והמחברים מערערים על תפיסות רווחות באמנות בין לאומיות העוסקות בסחר בנשים , וגם בקרב חלקים ניכרים בציבור הישראלי . כמו כן הם מעלים את הטענה שהיעדרו של דיון אמתי ברצון החופשי של נשים אלו הוא תוצר של הדרתן והדרת סבלן אל מחוץ לקונצנזוס הישראלי . שער רביעי : בדווים ופלסטינים חוטים רבים נשזרים מהמאמרים המובאים בשער הרביעי והאחרון בספר זה אל השערים שקדמו לו , ובכל זאת בחרנו לסמן בסימן מובהק את יחסה של ההגמוניה הישראלית היהודית לאגפים לא יהודיים בתוך החברה הזאת ובשכנותה ; בשער זה שלושה מאמרים , ששניים מהם עוסקים ביחסים שבין הגרעין המרכזי היהודי של החברה ובין הבדווים , והאחד נוגע בשאלת יחסה של המורשת היהודית כלפי האחר ובהשלכות של היחס הזה על יחסנו לפלסטינים . מאמרו של יצחק נבו " , הפוליטיקה של אי ההכרה : כפרי הבדווים בנגב , " עוסק בפרספקטיבה הרחבה של משמעות מניעת הכרה רשמית מבדווים בנגב ושל הסירוב לתביעתם לבעלות על קרקעות . המאמר מראה בתמונה כללית איך ההדרה החברתית והמשפטית של כפרים ושל קהילות בדוויים מתקיימים בבחינת צורה מוזרה והרסנית במיוחד של אפליה אתנית ותרבותית , וספציפית - את הסוג הייחודי של אפלייתם של הבדווים האלה ואת הנזק שנגרם בעקבותיה . המחבר מונה את הנזקים ואת המחירים החברתיים הנלווים להדרה הזאת במונחים של עקרונות ההכרה והזהות בתור צרכים אנושיים אוניברסליים , וכן במונחים של אפקט הדה הומניזציד . של מדיניות שמטרתה להוציא אל מחוץ לחוק צורת קיום קולקטיבית שלמה .
|
|