|
|
עמוד:11
ואולם , בשונה מאשר במדינות האחרות שהזכרתי , לחקיקתו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו לא קדם אירוע דרמטי , כמו מהפכה , מלחמת שחרור או הדחה של משטר גזעני מדכא . הוא לא נחקק ברגע היסטורי הרה גורל , ואינו מבטא אמנה חברתית חדשה , שבאמצעותה בחרה החברה להגדיר את דמותה וזהותה . החוק נחקק לאחר שנים של מאבקים ופשרות פוליטיים , וערך היסוד הקבוע בלבו לא הוגדר מעולם . התקבלותו הרחבה מלמדת ( לפחות מן השפה ולחוץ ) כי יש בו משהו המדבר אל מרבית הציבור ( לפחות במוצהר , ( ומאפשר לו לחיות עם הבחירה המעין חוקתית המתיימרת להגדיר את פניו . עם זאת , מאבקים חברתיים עזים , הקשורים בפרשנותו של החוק והחלתו על ידי בית המשפט העליון , מעידים על כך שמשמעותו של הערך ומעמדו אינם חפים מאי בהירות ואי הסכמה עמוקות . ספר זה מתייחס ברצינות לבחירה הישראלית בערך "כבוד" כמבטא את הדימוי העצמי הישראלי הקולקטיבי , כמכריז על מחויבותה האידאולוגית של המדינה , וכבסיס לזכויות האדם בישראל . להתייחס ברצינות לכבוד האדם משמעו לא להשתמש בצירוף המילולי כמטבע לשון שחוק וריק מתוכן ; כביטוי סתום שאינו מכיל משמעות מוגדרת , וניתן לשבצו בכל הקשר לתפארת המליצה . להתייחס ברצינות לכבוד האדם ( ולכן גם לחברה שבחרה בו ) משמעו לנסות לפרק את משמעויותיו , את מקורותיהן , את השלכותיהן , ואת יחסי הגומלין ביניהן . משמעו לדחוק את הישראליות לפינה , לזהות מרכיבים עמוקים ומודחקים היטב ולהעלותם לדיון . משמעו לחשוף מרכיבים אלה לאור היום , לנתחם עד כאב ולא להרפות . ויש שהכאב רב . לפחות עבורי . נקודת המוצא של הספר היא שהמונח הישראלי העברי "כבוד" אינו מסמן משמעות אחת , אלא הוא מסתיר בחובו מספר משמעויות נבדלות , שבשפה האנגלית ניתן להבחין ביניהן בעזרת המילים . dignity , glory , respect , honor פלורליזם תוכני זה של המונח כבוד איננו סמנטי בלבד , ואיננו ניתן ל"יישוב" או ל"פתרון . " הוא מעיד על כך שהערך הישראלי העברי "כבוד האדם" מכיל ארבעה פנים שונים ונבדלים . יתרה מכך " , כבוד האדם" מהווה כור היתוך ישראלי רב עוצמה , המחבר ללא הבחן ארבע משמעויות שונות . זאת , למרות
|
|