|
|
עמוד:9
דוד בן גוריון - המייסד רב הגחמות ( 1973-1894 ) הפרספקטיווה ההיסטורית , המעצימה בעליל את דמותו של מייסד המדינה דוד בן גוריון ואת הישגיו , מחדדת גם את המודעות לחולשותיו ולגחמותיו . נטיותיו האוטוקרטיות , הערצתו ללא סייג את צה"ל בן טיפוחיו ' התעמרותו הבלתי מובנת במשה שרת , עמיתו ויד ימינו בהנהגת היישוב מאז , 1933 במאבק על הקמת המדינה ובניהולה בחמש שנותיה הראשונות ; עיקשותו הלא רציונלית במאבקו חסר הפשרות בפנחס לבון ובלוי אשכול בתקופת ה"פרשה" נראות עתה בעיניי , כבעיני רבים , כבלתי נסלחות . עם זאת , כעבור שישים שנה , ועם כל שנה שחולפת , מצטייר בן גוריון כאישיות דגולה שאין דומה לה . ככל שאנו לומדים יותר על דרכם של עמים אחרים לעצמאות , כך מתעצמת הערכת הסכמתו של בן גוריון להקמת מדינה יהודית בגבולות שהותוו בהחלטת עצרת האו"ם בעשרים ותשעה בנובמבר . 1947 בהסכימו לגבולות בעייתיים אלה , שהיו גרועים בהרבה מאלה שהתקבעו כתוצאה מכיבושי צה"ל במלחמת העצמאות , ואושרו בהסכמי שביתות הנשק שנחתמו עם מדינות ערב , הוכיח בן גוריון חזון והבנת תהליכים היסטוריים בצורה טובה יותר מכל יריביו הקולניים מימין ומשמאל שכוחם האלקטורלי , למרבה המזל , לא היה רב באותם ימי בראשית , כאשר רובם המכריע של הישראלים , שמנה אז פחות ממיליון נפש , היה מורכב מאוכלוסיית טרום המדינה . ועוד ייזכר בן גוריון לטוב על בנייתו את צה"ל , לרבות פירוק הפלמ"ח והאצ"ל , ושילוב לוחמיהם בו , ועל ניצוחו על מלחמת העצמאות גם אם הקרבות עצמם לא נוהלו על ידו ועל אף שהניצחונות היו פרי ההקרבה של הנוער שגדל בארץ ושל ראשוני העולים באותם ימים . ניסיונן של מדינות אחרות , כגון לבנון השכנה והרפובליקה האירית שמעבר לים , מלמד מה גדולה הסכנה הטמונה בקיומן של מיליציות עצמאיות חמושות שאינן מכירות בריבונות השלטון הנבחר . בן גוריון היה נחרץ בנכונותו להסתכן במלחמת אזרחים , ובלבד שהכוח הצבאי של המדינה יהיה אחד ויחיד ויסור אך ורק למשמעת הממשלה הנבחרת . נחרצות זאת הוכתרה בהצלחה . בהניחו את היסודות למשטר דמוקרטי במדינה העושה את ראשית צעדיה , חתר בן גוריון להפרדת הרשויות : המבצעת , המחוקקת והשופטת . לא בכול צלחה דרכו . הוא ביקש לאחד את כל הזרמים במערכת החינוך המפוצלת , אך הניח כמות שהוא את קיומו הנפרד של זרם החינוך החרדי על אף שהוא נסמך כמעט כולו על תקציב המדינה . ויתורו על גיוס כמה מאות תלמידי ישיבות לצה"ל נחשב סביר בימים שאוכלוסייתה היהודית של המדינה מנתה כשש מאות שבעים אלף נפש . מאז גדלה אוכלוסייה זו פי
|
|