|
|
עמוד:8
הספר שלפנינו מצייר דמויות של שלושים ואחד אישים שפעלו בשישים שנותיה הראשונות של מדינת ישראל , ובלטו בהיותם בעלי עמדות השפעה ואף הכרעה , איש איש בתחומי פעילותו וכהונתו . ייאמר מיד : ציורים אלה נעשים לא במכחולו של היסטוריון החותר להארה אובייקטיווית או מתיימר לה . מדובר במכחולו הסובייקטיווי של עיתונאי ותיק , בן דור מקימי המדינה , המבקש להציג לפני הקורא התרשמויות , אבחנות ותוכנות המיוסדות על היכרות אישית ומגע בלתי אמצעי , פרי עבודתו המקצועית וחוויותיו הפרטיות לאורך שנים . למה אלה דווקא ן לשואלים ? "למה אלה דווקא " ? שתי תשובות בפי י ראשית , עבודתי העיתונאית הפגישה אותי פנים אל פנים עם כל אחד מן האישים שפרקי ספרי זה מוקדשים להם , והעניקה לי "ידע אישי" במידה המצדיקה , לדעתי , את ניסיוני להעלות את זיכרונם ופועלם ולבחון את מורשתם . העיקרון שהנחה את בחירתי היה אפוא עומק מסוים של היכרות אישית והערכה אישית סובייקטיווית , ולאו דווקא אמת מידה של חשיבות היסטורית מקובלת ; מכאן שחבורת נבחריי אינה מתיימרת כלל לייצג את האישים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל . עם זאת , בבחירת האישים הנחתה אותי תחושה כי מה שעניין אותי בהם , אם לחיוב אם לשלילה , עשוי לעורר עניין גם אצל זולתי , וכי סיפורי שלי עליהם , כמי שפעילותם הגיעה לשיאה בעשוריה הראשונים של מדינת ישראל , ישפוך עליהם אור נוסף ויעלה תרומה ללימוד תולדות המדינה . אבהיר עוד כי כמה מנבחריי נכללו לא בשל משקלם הסגולי , אלא כמייצגי מגזר חברתי או ענף כלכלי ( כגון הפרדסנות . ( כמה מאישי הספר הרשימו בשעתם את הציבור הישראלי , אך לימים שקעה שמשם ושמותיהם נבלעו בעולם השכחה . למען הגיוון כללתי בספר גם את דמותו הטרגי קומית של בעל הרעיונות , מאיר הלוי , שאחרים , ולא הוא , יצאו נשכרים מדמיונו הפורה . לא ייפלא שכמה מגדולי אישי המדינה כגון : הנפילים דוד בן גוריון , משה שרת ומנחם בגין , וצעירים מהם כיגאל אלון ושמעון פרס , נעדרים מספר זה בשל הסיבה הפרוזאית שלא זכיתי לעמוד במחיצתם ולקיים עמם מגע אישי ישיר , ומשום כך נבצר ממני לציירם במכחולי . עם זאת , מן הנמנע שלא לעמוד במילים ספורות , ולו רק , על כמה מהם . ל"מעריב" הגעתי לאחר מותו של מייסד העיתון , ד"ר עזריאל קרליבך , שתרומתו לעיתונות הישראלית הייתה רבה לכל הדעות , אך הכר לא הכרתיו .
|
|