|
|
עמוד:9
אהרון וגמן מייסד המוזיאון ומנהלו הראשון - דברים לזכרו רק מעטים ינחלו תושיה ותפארת גם יחד . טוב לו לאיש , בחלקו אלה שתיהן גם נפלו . תאוגניס 934-933 זה היה לפני למעלה משלושים שנה , כאשר השתתפתי כסטודנט בחפירות קיסריה . בוקר אחד הופיע גבר תמיר , דק גו , לבוש בגדי עבודה כחולים , כשסיגריה בפיו וחיוך נסוך על פניו . קולו היה נמוך ומהדהד , צרוד קמעא , נלהב מן החפירה ומגלה סקרנות אמיתית ומקצועית . ביקורים אלה חזרו ונשנו מדי יום . כששאלתי לתומי מי הוא האיש , נאמר לי : אהרון וגמן , חבר קיבוץ שדות ים . במהלך עבודתי בחפירות קיסריה פקדתי לראשונה את המוזיאון שאהרון טרח בהקמתו וטיפח אותו תוך דאגה ומסירות . המוזיאון נחרת בזכרוני , במיוחד החצר המטופחת שבה מדשאה ירוקה , מגוון פסלי שיש ועמודים הנושאים שלל כותרות עתיקות ; ובארבע פינותיה ארבעה אולמות תצוגה . בתיכנונו ובעיצובו מזכיר המוזיאון מצודה רבועה עם ארבעה מגדלים וחצר במרכז , השומרת לא על דרכי מסחר , או על חוף הים מפני פלישה בלתי צפויה , או על קיבוץ שדות ים , אלא על אוצרות שגלומים בהם נבכי העבר של ארץ ישראל , של הפרובינציה פלסטינה פרימה ושל קיסריה הימית בירתה , שהורדוס המלך בנה לתפארת . אפשר להפליג על כנפי הדמיון ולראות בחצר המוזיאון , המעוטרת ביער עמודים ובכותרות קורינתיות מגוונות , חצר מקדש עתיק , בדומה לזו של מקדש מצרי קדום , ממנה ניתן להכנס להיכלות האוצרים פסלים , פסלונים , תבליטים , קיראמיקה , מטבעות ועוד . כל אלה נוצרים בתוכם הסטוריה ארוכת ימים ומהווים אספקלריה לקורותיה של עיר מפוארת ויחידה במינה על חופה של ארץ ישראל . ממוצגים אלה ניתן ללמוד על אליה ופולחניה של העיר , על בנייניה , על דת ומיתולוגיה , על אירועים הסטוריים , על מעמדה של קיסריה ועוד . בביקור במוזיאון קיימת תחושה שמתנהל דו שיח בין המבקר לבין המוצגים , שבו שני הצדדים מישירים מבטם האחד אל השני ומנסים לשחזר בשפת העיניים את עברה של קיסריה העיר . המוזיאון הוא מלאכת מחשבת , שהממצאים בו מוצגים בטעם רב המשקף את טעמו האישי של אהרון . התכנון והעיצוב משרים אווירה נעימה ואינטימית ותחושה אסתיטית , המגבירים את ההתפעלות והסקרנות . מלאכת מחשבת זו היא ביטוי לרצון , למעש , להתמדה , למסירות , לחושיה ולתבונה , אשר נתמזגו באישיותו של אהרון בצד יצר החיפוש , הסקרנות ואהבת העבר . המוזיאון הוקם על חוף ימה של קיסריה , בקרבת היכלות , ארמונות ומבנים מונומנטליים שחרבו ועברו מן העולם והיו כלא היו ; סמוך לעיר שאבק ההסטוריה וחולות הים כיסו אותה . עתה , חפצי נוי ואמנות שעיטרו ופיארו את קיסריה , ואשר אותם אסף אהרון בעמל רב , תוך השקעת כל מרצו ואהבתו , מוצגים במוזיאון ומהווים עדות אילמת לתפארתה . בסוף שנות השבעים ובראשית שנות השמונים חזרתי וביקרתי מספר פעמים במוזיאון וקשרינו התהדקו . נוכחתי מחדש כי המוזיאון ואהרון וגמן חד הם . מוזיאון זה הוא יש מאין , יציר כפיו ופרי תושייתו וחזונו של איש אחד ; עבודת נמלים לאורך שנים . אהרון אהב את המוזיאון , שהיה עבורו " ילד טיפוחים , " אהבת נפש ותמיד דיבר עליו ביראה ובהתרגשות . לזכותו ייאמר שלעולם לא היסס לשאול ברי סמכא , להוועץ עמם , לשמוע את דעתם המקצועית על הא ועל דא . אני זוכר את לבטיו ופחדיו בעניין גורלו של המוזיאון ועל תוכניות שנפרשו לפניו לצורך הרחבתו והעתקתו לקרבת התיאטרון הרומי . היו לו רגשות מעורבים בעניין . מחד גיסא הוא רצה בכך שהמוזיאון יגדל , יתרחב
|
|