|
|
עמוד:12
" משטר שילוב" ( ראו להלן ) ולאחר מכן נבדוק כיצד שולבו קבוצות חברתיות שונות , בכמה גלים עוקבים , ביישוב ובחברה הישראלית . בחלק האחרון נסקור בקצרה את התחומים המרכזיים שבהם עשוי לדעתנו מחקר האזרחות שלנו להאיר היבטים שלא נבחנו , או אף הוסתרו כליל , בגישות התיאורטיות של פונקציונליזם , אליטיזם ופלורליזם תרבותי - המסגרות התיאורטיות החשובות ביותר שעליהן התבססו עד כה מחקרים כוללניים של החברה הישראלית . שיח האזרחות שיח האזרחות הליברלי מדגיש את החופש האישי ואת הקניין הפרטי , שכן בתפיסה זו הפרט , והפרט בלבד , הוא נשא של זכויות . זכויות אלה הן אוניברסליות , שוות ובעלות תוקף ציבורי . על פי התפיסות הליברליות , החוזית והתועלתנית גם יחד , הפרט ריבון על מהלך חייו , ומבקש להשיג לעצמו תועלת רציונלית פרטית או להגשים את תפיסת הטוב הפרטית שלו ואינו חב דבר לקהילה . תפקידה של הפוליטיקה בגישה זו מופיע על דרך השלילה : עליה רק לסייע לפרט ביישום זכויותיו המוקנות ולהגן עליו מפני התערבות המדינה והזולת . בתמורה להגנה זו מקבל על עצמו הפרט התחייבויות פוליטיות מזעריות - לציית לחוק , לשלם מיסים , להצביע בבחירות , לשרת בצבא . על פי התפיסה הליברלית , האזרחות , כמו החברה עצמה , היא אפוא אמצעי ולא ערך בפני עצמו . כוחו של הליברליזם ביכולתו להתייחס בסובלנות למיגוון דתי , תרבותי ופוליטי באמצעות הבנייתם של תחום פוליטי המתגדר בגבולותיו ומכבד את זכויות הפרט ושל מסגרת מוסדית , שבתוכה נמנעות מחלוקות קיצוניות באמצעות מתן אפשרות לביטוי פוליטי רק לתפיסות טוב שאינן מונופוליסטיות . אפילו תיאורטיקנים ליברלים בעלי תודעה חברתית , כמו ג'ון רולס , עומדים על כך ששום מושג של צדק ליברלי לא יכול להיחשב כדוקטרינה מוסרית מקיפה , אלא רק כמודוס ויוונדי מעשי , המאפשר לגבש קונצנזוס חופף של עקרונות מוסר בין דוקטרינות מנוגדות . ( Rawls 1971 , 1993 ) תפיסת האזרחות הליברלית , ששלטה במערב במשך כמאתיים שנה , עומדת כיום למבחן נוכח שתי מסורות אחרות המערערות עליה , המסורת הרפובליקנית והמסורת האתנו לאומית . ברובד הפילוסופי מכוונים הערעורים נגד תפיסת העצמי האינדיווידואליסטית שבלב התיאוריה הליברלית של האזרחות - אותו מושג שסנדל היטיב לתאר במילים "העצמי החופשי מעול"
|
|