מבוא

עמוד:11

תהליך השלום בין השנים 2000-1993 התאפיין בדה קולוניזציה חלקית ומהוססת . הולידה אותו והתלוותה אליו ליברליזציה נרחבת , וכנגדה התעצמה תנועה של לאומנות דתית גואה ופונדמנטליזם . אולם אי אפשר להבין את תהליך השלום , כמו גם את כשלונו , במנותק מהתקופה של בניין האומד , בהנהגתה של תנועת העבודה . נפתח אפוא את הניתוח בתהליך בניין האומה ונמשיך ממנו לעידן הליברליזציה ותהליך השלום . שאלות המפתח במחקרנו יהיו : כיצד השתלבו במרוצת המאה האחרונה שלוש המטרות n קולוניאליזם , לאומיות אתנית ודמוקרטיה - להלכה ולמעשה י וכיצד עמד צירוף משולש זה במשימת שילובן של שלל קבוצות חברתיות מתנגשות בתוך מוסדותיה של חברה מתהווה ? במילים אחרות , ננסה לחשוף ולהסביר את הדרכים שבהן תנועת העבודה , ובהמשך גם מדינת ישראל , ביקשו לענות על דרישות האוניברסליזציה הכרוכות בהקמת מוסדות דמוקרטיים , בעודן עוסקות במאבק קולוניאליסטי אתנו לאומי ובדלני נגד הפלסטינים . נוסיף ונשאל : כיצד השתנה מאזן הכוחות בין שלוש המטרות במרוצת הזמן , ומה הייתה השפעתם של יחסי הכוחות החדשים ביניהן על תמורות חברתיות ומדיניות חשובות , כגון תהליך השלום י בניסיון להשיב על שאלות אלה בחרנו להציב במרכז הדיון את המסורת התיאורטית שהתגבשה סביב מושג ה"אזרחות . " האזרחות , כמסגרת משפטית ופוליטית להשגת חברות מלאה בחברה , תיפקדה כציר מרכזי במחשבה המדינית במערב . ההיסטוריה המושגית והמוסדית הארוכה שלה מגשרת בין העת העתיקה לעידן המודרני ומחברת את התפיסה העצמית האזרחית והמדינית של הפוליס היוונית והאימפריה הרומית עם הבלטת ערכם המוסרי השווה של כל בני האדם במהפכה הצרפתית ובתנועת הנאורות . כמסורת אינטלקטואלית ופוליטית עברה האזרחות שינויי נוסח ועידכונים חוזרים ונשנים . לפיכך יש לה משמעות היסטורית רחבה בהרבה מזו המיוחסת לה בשימוש העכשווי הנפוץ ביותר - דהיינו , אזרחות פוליטית במדינת הלאום - והיא מורכבת כיום משרשרת של אסכולות מוגדרות , או "שיחי אזרחות . " בחלק הבא של ההקדמה נציג את שלושת הזרמים העכשוויים העיקריים בשיח האזרחות - השיח הליברלי , השיח הרפובליקני והשיח האתנו לאומי - ונעסוק ביחסים ביניהם . לאחר מכן נציג את התיאוריה הניאו מוסדית ( institutionalist neo- ) כנקודת מבט וככלי שבאמצעותו ניישם את ניתוח האזרחות בהקשר הישראלי . בהמשך נראה כיצד ההקצאה של זכויות , חובות וזכויות יתר במסגרת האזרחות הישראלית , ובאמצעות המוסדות המתאימים , כוננה

הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר