מבוא

עמוד:12

ולמעשה של טיוח בכל הנוגע לתולדות הציונות ומדינת ישראל ( . אך אין ספק כי הופעת הספרים והמאמרים הראשונים של ההיסטוריונים החדשים השפיעה עמוקות על כלל היצירה ההיסטוריוגרפית בארץ בשנים האחרונות , וגם על כאלה שאינם מזדהים עם "הגל החדש" ( רבים העדיפו לא להזדהות בפומבי עם הזרם הביקורתי מחשש לקידומם המקצועי ולמימון מחקריהם . ( אין להעלות על הדעת , למשל , שאלוף משנה בדימוס משה גבעתי היה משלב בספרו , בדרך המדבר והאש , תולדות גדור , ( 1994 ) 9 תיאורים של מעשי הטבח באזרחים ובשבויים ערבים , שביצעו חיילי הגדוד בבריר וליד באר שבע במהלך , 1948 ואין להעלות על הדעת שהוצאת מערכות / משרד הביטחון היתה מוציאה את הספר לאור לולא השפעת ההיסטוריוגרפיה החדשה . אכן , ההיסטוריוגרפיה החדשה תרמה לליבוי העניין בהיסטוריה ובוויכוח ההיסטוריוגרפי , ולהרחבה משמעותית של גבולות המותר ושל השיח בחברה הישראלית ובהיסטוריוגרפיה הישראלית בכלל זה . ייתכן שכבר מתחוללים גם שינויים בזיכרון הקולקטיבי של הציבור הישראלי בגין הרחבה זו . רגע המפנה — אם אפשר להצביע על תאריך מדויק שבו חל שינוי מהותי בדפוסי החשיבה ובאבולוציה של התפיסות - היה ב , 1988 ובין מבשריו היה המאמר הראשון בקובץ זה , שהתפרסם בנובמבר דצמבר אותה שנה בכתב העת , Tikkun היוצא לאור בארצות הברית . חיבור המאמר "ההיסטוריוגרפיה החדשה : ישראל פוגשת את עברה" מקורו ברוח הזמן ובמקריות גם יחד . כפי שכתבתי , נתפרסמו באותה שנה מספר ספרים על אודות הסכסוך הישראלי הערבי ( בהם גם ספרו של אילן פפה Britain andthe Arab-Israeli , ( Conflict , 1948-1951 ופרשנים שונים זיהו בכולם רוח חדשה . מיכאל לרנר , עורך כתב העת , Tikkun יזם מפגש בין אותם היסטוריונים צעירים ועמיתיהם מהדור הקודם , כולל נתנאל לורך , לשעבר מפקד מחלקת היסטוריה של צה"ל , ומחבר ספר ראשוני ובסיסי על אודות מלחמת הקוממיות . תחילה התכוון לרנר לפרסם את הדיאלוג שהתקיים - אך לאחר מעשה נוכח כי הוויכוח לא היה ממוקד ובהיר דיו , והציע לי לכתוב מאמר שיסכם את ה"מסר" של החיבורים החדשים . וכך עשיתי . במאמר זה טבעתי את מטבעות הלשון "היסטוריוגרפיה חדשה" ההיסטוריונים חדשים" אל מול ה"היסטוריוגרפיה הישנה" וה "היסטוריונים הישנים . "

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר