|
|
עמוד:10
כפי יכולתו ולכל אדם כפי צרכיו . " אבל כדי להגשימו היה צורך להעניק לשליטים עוצמה כפייתית מוחלטת , וכדי להצדיק אותה היה צורך להתמיד את רגש השנאה והנקמה באלה שמעשיהם הנפשעים בעבר עדיין מונעים , כביכול , את הגשמת הסדר החברתי החדש בהווה . בין כה וכה הנקמה הפכה להיות רציונל של שלטון עריץ שעלה מכל בחינה על עריצות השלטון הישן . בעקבות המהפכה הרוסית גברו הלחצים המהפכניים משמאל גם בשאר מדינות אירופה . תגובות הנקם הנגדיות מימין התבטאו בהתעוררות המקבילה של הפשיזם והנאציזם בספרד , באיטליה ובגרמניה . כנגד הטוטליטריות הנקמנית משמאל קמו משטרים טוטליטריים נקמניים מימין , אך גם במדינות שנשארו דמוקרטיות או ליברליות פעלו המפלגות הקומוניסטיות והלאומניות , והלחצים הכבדים משני הצדדים איימו על השלטון הדמוקרטי והסוציאל דמוקרטי שנשאר אימפריאליסטי וקפיטליסטי ולא הביא אלא תיקונים חלקיים ובלתי מספיקים לעיוותים החברתיים שנוצרו לפני המלחמה . מלחמת העולם השנייה היתה , אפוא , תוצאה בלתי נמנעת של ההתפתחויות הללו . היא התפרצה כעימות משולש : בין הקומוניזם , הפשיזם והנאציזם על כיבוש העולם , ובין אלה לבין ארצות הדמוקרטיה האימפריאליסטיות שגוננו על משטריהן ועל מרחב כיבושיהן . טבח המיליונים , הרס הערים ושאר תשתיות הציוויליזציה האירופית שהמלחמה הזאת חוללה בלב לבה של תרבות מודרנית מפותחת , משוכללת ובשם הגשמתם של אידיאלים משיחיים חילוניים חברתיים , לאומיים ואוניברסליים חתם את התקופה הנדונה כאחרית אפוקליפטית : יחד עם "העולם הישן , " שאמנם נהרס עד היסוד , חרבו התחזיות יהחלומות על עולמות חדשים שחשבו להקים במקומו . מנקודת הראות של סגנון החשיבה המוסרית , החברתית , הפוליטית והדתית שהנהיגה את התהליכים והמאורעות שתוארו לעיל ניתן להגדיר את התקופה הזאת כתקופת האידיאולוגיות הגדולות . הן שירשו את החלק ה"אופרטיבי" של הפילוסופיות ההיסטוריציסטיות , אף כי גם הן נוצרו על אימום פילוסופי והסתמכו עליו . האידיאולוגיה היתה סוג חדש של חשיבה פוליטית תוכניתית המכוונת להיות שווה לכל נפש . תפקידה היה לגייס המונים לפעולה ולהנהיג אותם לכיבוש השלטון . אכן היה זה יישום הלקח מכישלונן של האסכולות הפילוסופיות הרציונליסטיות והאידיאליסטיות שהתיימרו לעצב את תודעת התרבות של זמנן , ולהנחות את עמי המערב לקראת הגשמת "יעוד האנושות" בכלים של שכל ותבונה . יומרת הפילוסופיות הרציונליסטיות והאידיאליסטיות למלא את מקום הדת בחיי האנושות נכזבה , אך הרי גם הדתות שעוד נאבקו על מעמדן תוך הסתגלות לתנאי המודרנה לא הצליחו בניסיונותיהן לחזור ולמלא את התפקיד שמילאו בעבר . המקום שהתפנה נתפס על ידי סוג חדש של דוגמטיקה שתפקדה כדת חילונית משיחית לכל דבר . שלושה חלקים יש בכל אידיאולוגיה יעילה : א . תיאור וניתוח דמוי מדעי של המציאות הבלתי רצויה בהווה ; ב . הגדרת האינטרסים של ההמונים במציאות הנשללת והצעת הדרך להגשמתם על ידי פתרון חד משמעי שיעקור את כל המצוקות משורשן ; ג . הצגת הכלים והדרכים הבלעדיים להגשמת הפתרון . האידיאולוגיה התיימרה בביסוס מדעי , אך רק פישוט שלו נכלל בתוכה במישרין כאמצעי שכנוע . במקום העיון המעמיק
|
|